"לא לחניון בחוף תל ברוך": אביב גפן, ליהיא לפיד, שירז טל, ושלי גפני מאיימים לתבוע את חולדאי
לסלבריטאים נמאס מהמצב של חוף תל ברוך - ולא מדובר במחאה נגד היצאניות שעובדות באזור בשעות החשיכה. לדברי אביב גפן, ליהיא לפיד, שירז טל, ושלי גפני, "גונבים להם את הים".
תושבי תל אביב, בינהם לא מעט ידוענים, הגישו היום (יום א') מכתב התראה לפני הגשת תביעה לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, באמצעות עו"ד ענת בירן (רקם) ממשרד עוה"ד "יגנס טויסטר בירן ושות'". במכתב הם דורשים "להפסיק לאלתר את פעילותו של חניון תל ברוך, שמופעל על ידי חברת 'רם חן חניונים' באופן בלתי חוקי, תוך השתלטות על דרכים ציבוריות באופן הפוגע קשות בתושבי העיר".
"אנו רואים בעירייה אחראית ישירה לכך שהגישה לחוף הים לא תופקר בידי גורמים פרטיים ואנו דורשים ממנה ומהוועדה המקומית לפעול לאלתר להפסקת פעילות החניון, להסיר את הדוקרנים והמחסומים בכדי שתתאפשר נסיעה חופשית לחוף הים", אמרה היום בירן.
במכתב שנשלח לחולדאי נכתב כי "זכותם הבסיסית של התושבים היא ליהנות מחוף הים, שהוא משאב ציבורי, לרבות גישה נוחה, זמינה וקלה אליו. החניון קיים ברחוב ארצי יצחק, ופועל בניגוד לחוק תוך 'סיפוחן' של דרכים ציבוריות, בניגוד לתוכניות החלות במקום, וללא היתרי בנייה ורישיון עסק. קיומו של חניון פרטי בתשלום, החוסם בין היתר גישה לדרכים המובילות לחוף הים, פוגעת בזכות הציבור לגישה חופשית לחוף הים, זכות המעוגנת בחוק שמירת הסביבה החופית משנת 2004. הדרך היחידה להגיע לחוף תל ברוך ברכב הינה דרך רחוב ארצי יצחק, אלא שמטרים ספורים בלבד מתחילת הרחוב קיימים ביתני גבייה של החניון ומחסומים שפועלים 24 שעות ביממה, כאשר בהמשך הרחוב ממוקם החניון."
בירן מסבירה כי בתכניות החלות על הקרקע נכתב כי ייעוד הקרקע אינו מאפשר להקים במגרש חניון. "לא ניתן לאשר שימוש חורג כיוון שהאישור יעמוד בסתירה לחקיקה המאפשרת גישה חופשית לחוף הים".
לחניון היה רישיון עסק בתוקף עד אפריל השנה, "רישיון עסק שאין הסבר כיצד הוצא על ידי העירייה, כיוון שהוא עומד בסתירה מוחלטת לדיני התכנון והבניה, מה שאומר שהרישיונות שהוצאו בעבר היו חסרי תוקף ובלתי חוקיים על פניהם", אומרת בירן. "העירייה והועדה המקומית מפרות את חובתן על פי חוק בכך שהן מאפשרות לחניון לפעול. לאור זאת, אנו רואים את העירייה אחראית ישירה לכך שהגישה לחוף הים לא תופקר בידי גורמים פרטיים ואנו דורשים ממנה ומהוועדה המקומית לפעול לאלתר להפסקת פעילות החניון, להסיר את הדוקרנים והמחסומים בכדי שתתאפשר נסיעה חופשית לחוף הים."
תגובת דובר עיריית תל אביב טרם נתקבלה.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.09% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
