פועלים סהר ממליצים "קניה" על קרדן אן.וי - רואים אפסייד של 221%
ביום שלישי בשבוע שעבר דיווחה חברת ג'יטיסי פולין על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה. הבוקר פרסמו במחלקת המחקר של פועלים-סהר עדכון המלצה לחברת האם, קרודן אן.וי, בעקבות כך.
פועלים סהר הודיעה היום על המלצת "קניה" לקרדן אן.וי עם מחיר יעד חדש של 27 שקלים למנייה, כ-10 שקלים פחות ממחיר היעד הקודם של 37.4 שקלים. המנייה נסחרת כעת (יום א') במחיר 8.15 שקלים, עליה של 1%.
חלקן הגדול של הכנסות קרדן אן.וי בא מחברת הבת GTC פולין . האנליסטים של פועלים סהר רואים בדו"חות החיוביים של החברה הבת סימן לאופטימיות. עם זאת, על אף התוצאות החיוביות של GTC ברבעון הרביעי, פועלים סהר הורידה את שווי השוק של GTC פולין ל-986 מיליון אירו בהמתנה לדו"חות הכספיים של חברת קרדן אן.וי כולה. זאת, בשל הרעה בתנאי הסביבה בה פועלת החברה - נכסים מניבים.
שווי השוק של GTC פולין עומד כיום 659 מיליון אירו, קרדן אן.וי מחזיקה ב-46% מ-GTC פולין ולכן, מחיר היעד של קרדן אן.וי הורד מ-37.4 שקלים למניה ל-27 שקלים למנייה לקראת פרסום דו"ח הרבעון הרביעי שלה, מסבירה האנליסטית לאה ברמן מפועלים סהר.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
