אירופה התמתנה, אך סיימה בעליות: הפוטסי עלה 0.8%, מדד הדאקס הוסיף 1.7%
המדדים המובילים באירופה סיימו את יום המסחר הראשון של השבוע בעליות שערים, כאשר ברקע לסנטימנט החיובי ביבשת, הכרזת תוכנית התמריצים של ממשלת סין בשווי 586 מיליארד דולר.
האווירה החיובית באסיה נתנה דחיפה למסחר החיובי באירופה ונציין כי המדדים נסחרו בעליות שערים של 3.5% בממוצע במהלך היום, אך אלה התמתנו עם פתיחת המסחר בוול סטריט.
מדד הפוטסי בלונדון רשם עליה של 0.89% ומדד הדאקס טיפס 1.76%בפרנקפורט. מדד הקאק הוסיף ב-1.06% בפאריס.
היום דווח בלונדון כי מדד המחירים ליצרן באנגליה נפל באוקטובר בקצב המהיר ביותר מזה 22 שנים. ה-PPI נסוג ב-1%, לאחר ירידה של 0.2% בספטמבר, לעומת צפי כלכלנים לירידה של 0.5% בלבד.
"כעת ברור שאנחנו במיתון, והיצרנים לא יוכלו יותר להעלות מחירים, אלא יתחילו בתהליך של הורדת מחירים. הבנק המרכזי ימשיך להוריד את הריבית בעתיד הנראה לעין", אמר האווארד ארצ'ר, כלכלן בלונדון.
בטוקיו סגר מדד הניקיי 225 בעליה של 5.8% ובשנחאי טיפס מדד 25 המניות המובילות ב-8.6%. בהונג קונג הוסיף מדד ההאנג סנג 3.5% ובסיאול הסתפק הקוספי בעליה של 1.6%.
מניות בכותרות
מניות המחצבים והסחורות הובילו את העליות, בעקבות תוכנית התמריצים הסינית שתופנה בעיקר לגידול משמעותית בהשקעות תשתית. גם עליה חדה יחסית במחיר הנפט היום, המזנק בכמעט 7%, תורמת למגמה. ריו טינטו ו-BHP זינקו בלמעלה מ-7% . בריטיש איירווייס סיימה בעלייה של 6.99% ובריטיש פטרוליום הוסיפה 4%.
מניית HSBC רשמה ירידה של 0.6% לאחר שהבנק הגדול באירופה דיווח על ירידה של 20% ברווח ברבעון השלישי ואמר כי הוא צופה המשך חולשה בכלכלה העולמית לפחות עוד כמה רבעונים. הנהלת הבנק הודיעה כי הפרישה כ-4.3 מיליארד דולר לחובות מסופקים, סכום שהיה גבוה מההערכות המוקדמות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
