הקבלנים משדרים אופטימיות: "בישראל משבר הנדל"ן קיים רק בתקשורת"

משיחה של Bizportal עם פעילים בענף עולה כי הקבלנים אינם מתכוונים להוריד מחירים
איריס בר טל |

"ממפגש עם יזמי נדל"ן, עולה כי אין בכוונתם להוריד מחירים שכן קיים מחסור בדירות חדשות באזור שבין גדרה לחדרה", מציין קובי לנגלייב, מנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי. לדבריו, קיימת בקרב הקבלנים התחושה שהשוק יחזור לקדמותו, ולראייה כמות המבקרים הגדולה ביריד הדירות שהתקיים לפני כשבועיים בת"א. להערכתו קיים מחסור של כ-15 אלף יחידות דיור חדשות.

"בכל הנוגע לדירות עממיות בישראל, משבר הנדל"ן קיים רק בתקשורת. יש אזורים שאף נהנים בחודשים האחרונים מעליית מחירים, כך למשל ביישובי הלווין של באר שבע חלה עליית מחירים של כ-15% בשל מעבר עיר הבה"דים לנגב", מציין לנלייב.

דרור אוהב ציון, מנכ"ל דרא המשווקת פרויקטים ברחבי הארץ, מציין כי בחודש אוקטובר חלה ירידה של כ-50% במכירות אולם היא לא הייתה מלווה בירידת מחירים. לדבריו, נתוני אוקטובר היו שילוב של הצונאמי בשווקים הפיננסים ושל החגים, אולם כבר מתחילת נובמבר מורגש כי השוק חוזר לקדמותו".

בן ציון מדגיש, כי בניגוד לקיפאון בשוק דירות היוקרה, הרי שבשוק הדירות העממיות, שמחירן עד 1.5 מיליון שקלים לא ניכרים סימני משבר. לדבריו, גם הדיבורים על הירידה באחוזי המימון של הבנקים למשכנתאות אינם מרתיעים את הרוכשים. החשש היחיד שלהם הוא מירידת ערך הנכס שירכשו, ולכן חלק מהקבלנים מבטיחים לרוכשים ביטוח כנגד יידת מחיר.

"המשבר הוא בתקשורת היוצרת פאניקה. אין שום שינוי בקצב המכירות שלנו ואין בכוונתנו להוריד מחירים", מציין רן בן אברהם, סמנכ"ל פיתוח ושיווק של צמח המרמן, ומוסיף: " כל חודש אנו מעלים את מחיר הדירות בפרויקט באחוז נוסף. כך למשל, בפרויקט בצור יצחק ששיווקו החל לפני שנה וחצי, המחירים כיום גבוהים בכ-30%".

בן אברהם מציין כי חודש אוקטובר היה חלש במכירות בשל החגים, אולם בנובמבר נשמר קצב המכירות של אוגוסט וספטמבר. מדובר על מכירות בפרויקטים המיועדים בעיקר לזוגות צעירים עם מחירים של עד 1.5 מיליון שקלים באזורים כמו אלפי מנשה, כוכב יאיר, טירת הכרמל וכרמיאל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.