הקבלנים משדרים אופטימיות: "בישראל משבר הנדל"ן קיים רק בתקשורת"
"ממפגש עם יזמי נדל"ן, עולה כי אין בכוונתם להוריד מחירים שכן קיים מחסור בדירות חדשות באזור שבין גדרה לחדרה", מציין קובי לנגלייב, מנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי. לדבריו, קיימת בקרב הקבלנים התחושה שהשוק יחזור לקדמותו, ולראייה כמות המבקרים הגדולה ביריד הדירות שהתקיים לפני כשבועיים בת"א. להערכתו קיים מחסור של כ-15 אלף יחידות דיור חדשות.
"בכל הנוגע לדירות עממיות בישראל, משבר הנדל"ן קיים רק בתקשורת. יש אזורים שאף נהנים בחודשים האחרונים מעליית מחירים, כך למשל ביישובי הלווין של באר שבע חלה עליית מחירים של כ-15% בשל מעבר עיר הבה"דים לנגב", מציין לנלייב.
דרור אוהב ציון, מנכ"ל דרא המשווקת פרויקטים ברחבי הארץ, מציין כי בחודש אוקטובר חלה ירידה של כ-50% במכירות אולם היא לא הייתה מלווה בירידת מחירים. לדבריו, נתוני אוקטובר היו שילוב של הצונאמי בשווקים הפיננסים ושל החגים, אולם כבר מתחילת נובמבר מורגש כי השוק חוזר לקדמותו".
בן ציון מדגיש, כי בניגוד לקיפאון בשוק דירות היוקרה, הרי שבשוק הדירות העממיות, שמחירן עד 1.5 מיליון שקלים לא ניכרים סימני משבר. לדבריו, גם הדיבורים על הירידה באחוזי המימון של הבנקים למשכנתאות אינם מרתיעים את הרוכשים. החשש היחיד שלהם הוא מירידת ערך הנכס שירכשו, ולכן חלק מהקבלנים מבטיחים לרוכשים ביטוח כנגד יידת מחיר.
"המשבר הוא בתקשורת היוצרת פאניקה. אין שום שינוי בקצב המכירות שלנו ואין בכוונתנו להוריד מחירים", מציין רן בן אברהם, סמנכ"ל פיתוח ושיווק של צמח המרמן, ומוסיף: " כל חודש אנו מעלים את מחיר הדירות בפרויקט באחוז נוסף. כך למשל, בפרויקט בצור יצחק ששיווקו החל לפני שנה וחצי, המחירים כיום גבוהים בכ-30%".
בן אברהם מציין כי חודש אוקטובר היה חלש במכירות בשל החגים, אולם בנובמבר נשמר קצב המכירות של אוגוסט וספטמבר. מדובר על מכירות בפרויקטים המיועדים בעיקר לזוגות צעירים עם מחירים של עד 1.5 מיליון שקלים באזורים כמו אלפי מנשה, כוכב יאיר, טירת הכרמל וכרמיאל.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
