אורי שור על המשחק בשורטים: "צריך להבין שאנחנו עברנו מקיצוניות אחת לשנייה"

בימים אלו נוקטים הרגולטורים ברחבי העולם במדיניות הגבלת ביצוע השורטים (מכירה בחסר) על מניות בכלל והפיננסים בפרט. המחוקקים שהחלו כבר אחרי קריסת בר סטרנט, במארס השנה, לחקור האם מאחורי הצניחה החדה במניות הפיננסים עומדים בין היתר גם סוחרים המהמרים על ירידות המניות הגיעו למסקנה שאכן כך הדבר.

בארה"ב הודיעו ביום שישי האחרון כי הם אוסרים ביצוע מכירה בחסר על 799 מניות פיננסים. בכך הרחיבו ברשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) את האיסור על מניות פאני מיי, פרדי מק ו-17 בתי השקעות. למהלך של הרשות האמריקנית הצטרפו ביום חמישי האחרון ברשות לשירותים פיננסים (Financial Services Authority) בלונדון, כאשר הכריזו על איסור גורף בביצוע מכירה בחסר.

מאז ועד היום הצטרפו לאיסור זה גם באוסטרליה, טיוואן, הולנד ועוד. האיסור נעשה בד"כ על ביצוע שורטים על מספר מניות פיננסים וישנן כאלה שהרחיקו לכת ואסרו ביצוע שורט בכלל. כמו כן, תקפו כל הרגולטורים את השימוש בשורט "חשוף" (Naked short).

"צריך להבין שאנחנו עברנו מקיצוניות אחת לשנייה", אומר היום ל-Bizportal אורי שור, מנכ"ל הראל מוצרים פיננסים. "ממצב בו היה ניתן לעשות שורט על כל דבר, אומרים פתאום שאסור".

"מכירה בחסר" רגילה היא כאשר משקיעים לווים מנייה ואז מוכרים אותה בשוק, בתקווה שמחיר המנייה ירד ואז הם יוכלו לקנות אותה בחזרה במחיר נמוך יותר. שורט "חשוף" מתרחש כאשר המשקיע מוכר מנייה מבלי שבכלל לווה אותה. בכך הוא בעצם מציף את השוק עם הוראות מכירה ויוצר לחץ כלפי מטה על מחיר המנייה.

"יש כאן שיקולים לשני הצדדים. מצד אחד, השוק החופשי נפגע. דבר שלטענת רבים עשוי לגרום לעיוות חמור יותר במנגנון המחירים ולהחרפת הבעיה שההתערבות באה לתקן", אומר שור. "מהצד השני, צריך לזכור שיש הרבה משקיעים לא מתוחכמים - הציבור החופשי - שעבורו הצעדים הם חיוביים".

שוק חופשי, כמונח כלכלי, הוא שוק שהמחירים בו נקבעים באופן טבעי בעוד השוק נע ל"שיווי משקל". בשוק החופשי נמנעים מהגבלות והתערבות ממשלתית.

שור מציין לדוגמא את ביטול "תקנת האפ-טיק", כמהלך שהגביר את הסערה בשוק המניות. ביולי 2007, הרגולטורים בארה"ב ביטלו את "תקנת האפ-טיק" שמנע מהשורטיסטים מלהמר על מניות שכבר נפלו. החוק שנוסד בשנות ה-30 של המאה הקודמת היה יכול למנוע התקפות בהן השורטיסטים יכולים להניע מנייה כלפי מטה. מבלי התקנה המחייבת את הסוחרים לחכות שמחיר המנייה יעלה אין שום מחסום שימנע מהשורטיסטים לדחוף מנייה שכבר יורדת חזק יותר מטה.

השנה, כל המניות הגדולות, בנקי השקעות ציבוריים - מורגן סטנלי, גולדמן זאקס, ליהמן ברדרס, מריל לינץ ובר סטרנס - נפגעו ע"י שמועות, מכירה בפאניקה וגם "מכירה בחסר".

"קח לדוגמא את ליהמן ברדרס. ברגע אחד הוחזקו בשורט ע"י סוחרים כמות מניות הגדולה פי 2 ורבע מכמות המניות של ליהמן. אני לא אומר שליהמן לא הייתה פושטת רגל במידה והשורטיסטים לא היו מתלבשים עליה, היא כן. אך, הפוזיציה שלהם יצרה לחץ גדול מאוד על המניה ויתכן, כי זירזה את הקריסה", מסביר שור.

שור עצמו דוגל בהתערבות המתרחשת כרגע בשוק ואומר שכאשר יש "כשל שוק" יש צורך לעצור ולתת לשוק לבחון את הדברים לעומק ולפעמים אף לעזור לו להתקדם לכיוון הנכון.

"אם נראה לך שהשוק פועל באופן לא רציונלי אז אתה מכניס בו 'מנתקי זרם' שנכנסים לפעולה ברגע כלשהו ומגנים מפני שינוי קיצוני. כאשר אתה עושה זאת באופן זמני ולא קבוע אתה מגן על הציבור. כל מה שהמהלך הזה עושה הוא מונע קטילוזטורים ומבטל פחדים של המשקיעים", אומר שור ומציין שמהצד השני יש את השחקנים המתוחכמים, קרנות הגידור למניהן שנפגעות.

אחד הכלים הבולטים שבהם משתמשת קרן גידור הינו מכירה בחסר (שורט), ומינוף פיננסי. השימוש בכלים אלו "מגדר" למעשה את סיכוני הקרן להפסד, מאחר ועל ידי מכירה בחסר תרוויח הקרן גם בשוק יורד.

שור מתייחס גם לריצה האחרונה במניות הפיננסים בעקבות המהלך של הרגולטורים. "כאשר הכריזו על האיסור על ביצוע שורטים נוצר מצב של "שורט סקויז" (short squeeze) בו נאלצו הסוחרים להתכסות ולרכוש את נכס הבסיס, הדבר הזרים ביקושים למניות הפיננסים ואלו זינקו חזק. אך זה היה רק מהלך קצר טווח".

בנוגע לשאלה האם בארץ יש לאסור ביצוע שורטים על מניות אומר שור, כי "המצב בארץ שונה מאוד מהמתרחש בחו"ל. אצלנו המערכת הרבה פחות משוכללת. אך במידה והיה קורה פה כשל שוק - היה נכון להתערב".