קורבן סחר בנשים זכאית לסעדים מתחום משפט העבודה

העובדות --------- המשיבה הועסקה על ידי המערערים בזנות במכוני הליווי שבבעלותם. המערערים הורשעו בעבירות של סרסרות, שידול למעשה זנות, החזקת מקום לשם זנות ובעילה אסורה.

תביעה, שהוגשה על ידי המשיבה לביה"ד האזורי התקבלה, והמערערים חויבו לשלם לה שכר עבודה בגובה שכר מינימום וכן פיצוי בסך 240,000 ש"ח כפיצוי על כאב וסבל ועגמת נפש.

במרכז הדיון בערעור עמדה שאלת זכאותה של המשיבה לתשלומים מכוח חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן: "חוק שכר מינימום") וחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") ולפיצוי בגין כאב וסבל.

בנוסף, המערערים ערערו על סמכותו של ביה"ד לעבודה לדון בעניינה של קורבן סחר בנשים. לטענת המערערים, ביה"ד נעדר סמכות עניינית בתביעתה של המשיבה מאחר ולא נקשרו יחסי עבודה בין הצדדים. לטעמם, קביעתו של בית הדין האזורי, כי לא שוררים יחסי עבודה בין הצדדים, נוטלת את סמכותו העניינית וזכויותיה של המשיבה צריכות להתברר במישור הפלילי והנזיקי.

פסק דין --------- זכויות המשיבה על פי דיני החוזים ------------------------------------- בית הדין הגדיר את מערכת היחסים שנקשרו בין המערערים למשיבה כחוזה פסול בכפייה. סחר בנשים מתאפיין בשליטה מוחלטת של הסוחר בחיי קורבנותיו. בפסיקה נקבע, כי ככלל, האינטרס הציבורי הוא שלא לאכוף חוזה פסול, חוזה בלתי חוקי או חוזה המנוגד לתקנת הציבור. עם זאת, המחוקק העניק לבית המשפט במקרים מתאימים שיקול דעת להורות לצדדים לחוזה או לאחד מהם לקיים את הוראות החוזה הפסול או חלקן (בג"צ 6321/92, בשג"צ 745/94 אלברט זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מט(4) 749).

בית הדין קבע, כי בנסיבות מקרה זה, בו צד אחד אינו נושא באשמת כריתת החוזה הפסול, בעוד מידת אשמתו של הצד האחר בכריתת החוזה הפסול וביצועו מהווה אשמה פלילית חמורה ביותר, פסלות החוזה כשלעצמה לא תשמש עיר מקלט לעבריינים דוגמת המערערים, ומסתור מפני מילוי חובותיהם מתחום משפט העבודה.

זכויות המשיבה על פי דוקטרינת הפרשנות התכליתית -------------------------------------------------- בית הדין קבע, כי על אף שלא נקשרו יחסי עבודה, המשיבה זכאית לזכויות מסוימות מחקיקת המגן, מכוח תורת הפרשנות התכליתית. בית הדין בחן, בהתאם לדוקטרינה זו, את תכלית ההוראות החוקיות בחוק הגנת השכר וחוק שכר מינימום, והאם היא נועדה לחול על היחסים שבין המשיבה למערערים.

לעניין חוק הגנת השכר, בית הדין קבע, כי ביחסים בין המשיבה למערערים גלומים היבטים של יחסי עובד-מעביד. המשיבה ביצעה עבודה עבור המערערים במשך שעות ארוכות ובמהלך כל השבוע, תוך שהיא נתונה לפיקוחם הצמוד של המערערים, אשר הפיקו ריווח מעבודתה. החלת חוק הגנת השכר תבטיח, כי המשיבה תקבל תמורה עבור עבודתה ותקבלה במועד.

לעניין חוק שכר מינימום, בית הדין ציין, כי תכליתו של החוק, להעניק למבצע העבודה תמורה, שתבטיח לו קיום אנושי בכבוד, וכן למנוע את ניצולו של העובד ולהגן עליו מפני הסכמתו לעבוד בשכר זעום או בתנאים שאינם הוגנים. קורבן סחר הוא ממין אותם מקרים מובהקים בהם נדרשת התערבות בית הדין למניעת ניצולו של מבצע העבודה.

בית הדין ציין, כי לו הייתה המשיבה מגישה ערעור על פסק הדין, היה נפסק לה, מכוח סעיף 8 לחוק שכר מינימום, שעניינו פיצויים מוגדלים, שכר ראוי, הגבוה בהרבה משכר המינימום, כך שיעמוד ביחס ישר לגובה הרווחים שגרפו המערערים כתוצאה ממעשיהם.

זכויות המשיבה מכוח עשיית עושר ולא במשפט -------------------------------------------- המערערים התעשרו שלא כדין על חשבון המשיבה, שהועסקה אצלם בכפייה במסגרת בלתי חוקית. בית הדין ציין, כי לו הייתה המשיבה תובעת את מלוא רווחיה, היה בית הדין האזורי רשאי לחייב את המערערים להשיב לה את מלוא הסכומים, שהתקבלו מעיסוקה.

קיומה של עילת תביעה במשפט העבודה וסמכות בית הדין לעבודה

בית הדין קבע, כי על אף שקיים קושי מושגי להגדיר את היחסים בין סוחר בנשים לקורבנו כ"יחסי עבודה", ניתן עדין למצוא בין מכלול הנסיבות החמורות שאפפו את ביצוע עבודתה של המשיבה היבטים של יחסי עובד מעביד. המערערים עסקו בסרסרות וביצוע העבודה של המשיבה השתלב בעיסוקם, למשיבה לא היה עסק פרטי משלה וביצעה את עבודתה תחת פיקוחם של המערערים וכן קיבלה מהמערערים תמורה, הגם שהייתה מזערית.

מחובתו של בית הדין לעבודה לעמוד על משמר זכויותיה הכלכליות של קורבן הסחר, ולהבטיח לה, לכל הפחות, תמורה ראויה בעד עבודתה ופיצוי על העוולות החמורות שבוצעו כלפיה. בית הדין קבע, כי הענקת סעדים מתחום משפט העבודה לקורבן הסחר תהווה, מחד גיסא, כלי נוסף במסגרת המאבק למיגור תופעת הסחר בבני אדם, ומאידך גיסא, לא תחסום את דרכה של קורבן הסחר לקבלת סעדים אזרחיים אחרים.

לסיכום, בית הדין דחה את הערעור ואף אישר את פסיקת בית הדין האזורי, אשר פסק פיצוי בגין עגמת נפש וכאב וסבל.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".