שאלה:

-------

בעניין, שלפנינו כאן, מצויות מניות שאינן נסחרות בבורסה. השאיפה בענייננו היא למכור את המניות ברווח הון, ואחר כך למשוך את הרווחים.

המניות הללו נרכשו לאחר 1.1.2003.

השאלות:

1. האם מס על רווח הון, במכירת מניות ישראליות שאינן נסחרות בבורסה, בידי יחיד, הוא מס סופי בשיעור 20%; או, לאחר מכן מובא הרווח בדוח האישי של היחיד כהכנסה בעלת שיעור המס הגבוה ביותר, ומס רווח ההון הוא רק מקדמה על מיסוי היחיד ?

2. האם כדאי להשקיע בניירות ערך, שצפוי מהם רווח הון - כיחיד או כחברה ?

תשובה:

--------

סעיף 91(ב)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] קובע, כי -

"יחיד יהיה חייב במס על רווח הון ריאלי כאמור בסעיף 121, בשיעור שלא יעלה על 20%, ויראו את רווח ההון כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת."

עם זאת, הוראה זו כפופה לחריג הקבוע בסעיף 91(ב)(2) לפקודה, אשר לפיו -

"על אף האמור בפסקה (1), רווח הון ריאלי כאמור בסעיף 121, במכירת נייר ערך בחבר-בני-אדם שבו המוכר הוא יחיד שהוא בעל מניות מהותי במועד מכירתו של נייר הערך או במועד כלשהו ב-12 החודשים שקדמו למכירה, יחויב במס בשיעור שלא יעלה על 25%."

מהוראות אלה עולה אפוא, כי במכירת מניות ישראליות, אשר אינן נסחרות בבורסה, ואשר נרכשו לאחר 1.1.2003, כאמור בשאלה - שיעור המס שיוטל על רווח ההון הריאלי לא יעלה על 20%, זולת אם מדובר בבעל מניות מהותי; ואם כך הדבר - לא יעלה שיעור המס על 25%. כלומר: מדובר במס בשיעור מרבי.

עם זאת - אף אם מדובר ביחיד, שאין לו הכנסות אחרות - שיעור המס לא יהיה נמוך משיעורים אלה: מ-20% או מ-25%, לפי העניין; אם לאותו יחיד טרם מָלאו 60 שנים. זאת, מהטעם, שענייננו כאן הוא ברווח הון, שאינו מהווה "הכנסה מיגיעה אישית" כאמור בסעיף 121(ב) לפקודה.

משמעות המילים "יראו את רווח ההון כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת" [המהוות את הסיפה לסעיף 91(ב)(1) לפקודה] אינה, כי יראו את רווח ההון ככזה החייב במס בשיעור הגבוה ביותר, אלא כי רווח ההון ייווסף להכנסה החייבת האחרת של המוכר (ככל שקיימת) "מלמעלה"; וכך, שיעור המס ההתחלתי, שיחול על ההכנסה החייבת האחרת, יהיה שיעור המס השולי של היחיד לפני צירוף רווח ההון כאמור.

על-כן, אם נתהוותה למוכר הכנסה חייבת אחרת בשנת-המס, שבה אירעה המכירה, תחויב הכנסה זו במס בהתאם למדרגות הקבועות בסעיף 121 לפקודה כאילו זו הייתה הכנסתו היחידה, ורק לאחר מכן יצורף אליה רווח ההון הריאלי, אשר חייב, כאמור, במס בשיעור מרבי של 20% או של 25%.

בשולי הדברים - מצוין בזה, כי המילים "יראו את רווח ההון כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת" [ראו מילים אלה גם לעיל] מצויות רק בסעיף 91(ב)(1) לפקודה, ולא בסעיף 91(ב)(2) לפקודה. מכך - ייתכן פירוש דווקני, שלפיו רווח ההון הריאלי לא ייחשב ל"שלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת" של בעל המניות המהותי; וכנגזר מזאת, שיעורי המס ההתחלתיים, שאמורים היו לחול על הכנסותיו האחרות, שמקורן ביגיעה אישית (ככל שקיימות כאלה), לא ינוצלו.

לדעתי, מדובר בהשמטה לא מכוּונת; שהרי לא סביר שהמחוקק התכוון לאיֵין את הוראות סעיף 121(ב) לפקודה, אשר מַקנות שיעורי מס נמוכים להכנסה מיגיעה אישית. למיטב ידיעתי, עמדה זו היא גם עמדתן של רשויות המס.

באשר לקביעת דרך ההשקעה - לכאורה, קיימת עדיפות ליחיד על פני חברה; שהרי היחיד מחויב במס בשיעור מרבי של 20% (או בשיעור 25% לגבי בעל מניות מהותי), בעוד חברה חייבת במס רווחי הון בשיעור 25% (כפוף לקיומם של "רווחים ראויים לחלוקה"), כאשר התמורה נטו במקרה זה נותרת בקופת החברה (וכך, יש לשלם מס נוסף על המשיכה לבעלי המניות). פתרון אפשרי לזה הוא: ביצוע ההשקעה באמצעות חברה משפחתית.

מצוין כאן, כי ייתכנו מצבים, אשר בהם ייתכן, כי תיבחר ההשקעה באמצעות חברה ולא כיחיד; וזאת, כנגזר מן הנסיבות המיוחדות אשר בהן עסקינן, כגון: קיומם של הפסדים אצל החברה, אשר אפשר לקזזם מרווח ההון הצפוי במכירת המניות; קיומם של "רווחים ראויים לחלוקה" כמשמעותם בסעיף 94ב לפקודה בחברה שאצלה נמכרות המניות; ועוד כיוצאים באלה.

המשיב - שותף במשרד עורכי-הדין אוסלקה-חלד-שפירא, המומחה במסים ובעסקאות; מחבר הספר "מיסוי שוק ההון (2006)", ומקים ועורך אתר האינטרנט "מיסים" (www.capitax.co.il).

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ