יואב בורגן על פוטאש: "ספין מוצלח של מנכ"ל החברה"
הדוחות הכספיים של פוטאש, שפורסמו ביום ה' בסביבות השעה 12:00 שעון ישראל, היו מאכזבים - הן ב-EPS הרבעוני - 75 סנט למניה, לעומת קונצנזוס של 81 סנט, כאשר מספר בתי השקעות היו הרבה יותר אופטימיים (CIBC, למשל, עם EPS חזוי של 88 סנט); והן בהותרת התחזית השנתית ל-2007 על כנה (EPS בטווח של 3.00-3.025 דולר, בהנחה שהדולר הקנדי יעמוד על 1 דולר ארה"ב). באשר לאכזבה בשורה התחתונה מדו"חות ענקית האשלג הקנדית אומר בורגן מלידר שוקי הון: "היו נסיבות ספציפיות ברמת החברה ולא ברמת התעשייה/שוק: תיסוף משמעותי של הדולר הקנדי כנגד הדולר ארה"ב במהלך הרבעון השלישי; וכן גידול בשיעור המס של פוטאש". והנה, במהלך שיחת הועידה שקיימה הנהלת פוטאש, אשר החלה בשעה 19:00 שעון ישראל, הצליח המנכ"ל ביל דויל ליצור את הספין הבא: הודעה על הפסקה במכירות האשלג החדשות של פוטאש, עד להודעה חדשה, וזאת על רקע סיטואציה, שעליה נודע במהלך היממה שלפני כן, אשר עלולה להקטין את היצע האשלג העולמי – כאשר כבר כיום ההיצע הנוכחי אינו מצליח להדביק את הביקושים הגואים. בורגן מדגיש כי מדובר בדיווחים אודות התרחבות הבור, שנוצר כתוצאה מההצפה מאוקטובר 2006 של המכרה של אורקלי ב-Berezniki, אשר מסכנת קו אספקה ראשי של יצרנית הדשנים הרוסית Silvinit, האחראית על כ-11% מהיצע האשלג העולמי. לפי הדיווחים הנ"ל, ייתכן ו-Silvinit לא תוכל לספק אשלג עד שחברת הרכבות הרוסית תניח מסילת מעקף באורך של 6ק"מ. והנה, ביום ו' הודיע איגוד יצרנית האשלג הביילורוסי BPC (המאגד את החברות אורלקלי וביילורוסקלי) גם הוא על עצירת כל חוזי האשלג החדשים שלו, וזאת בתגובה להודעתה של פוטאש יום לפני כן. "נראה, כי יש כאן ניסיון מוצלח של פוטאש ליצור ספין על מנת להסיט את דעת משקיעיה מן האכזבה הספציפית והפרטיקולרית מתוצאותיה הכספיות האחרונות, לצד מאמץ להפעיל לחץ ולבצר עמדות במסגרת מו"מ האשלג עם הסינים," כך אומר היום האנליסט מלידר שוקי הון. בכל מקרה, מדובר בדלק נוסף המזין את המומנטום העוצמתי במניות הדשנים בעולם, ובמניית כיל אצלנו.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
