אוגוסט: זרם ההשקעות הישירות ללא שינוי כחצי מיליארד דולר

המשקיעים המוסדיים ומשקי הבית מימשו החודש באופן מצומצם את השקעותיהם, השקל התחזק כנגד הדולר והיורו, כך נמסר היום מבנק ישראל
רויטל תפילין |

באוגוסט נמשך זרם ההשקעות הישירות במשק בקצב חודשי הדומה לזה של החודשים הקודמים – כחצי מיליארד דולר. מגזר העסקי רכש בחודש אוגוסט מט"ח נטו, בעיקר לשם השקעות ישירות בחו"ל. במהלך חודש אוגוסט התחזק השקל במידה ניכרת הן כנגד הדולר והן כנגד היורו, בשיעורים של 4.2% ו-4.6%, בהתאמה.

המשקיעים המוסדיים, מימשו החודש בהיקפים מצומצמים את השקעותיהם בני"ע זרים, ככל הנראה על רקע האירועים בשוקי ההון בעולם. במקביל, נראתה צבירה של מט"ח בפיקדונות בבנקים בארץ. משקי הבית גם הם, מימשו החודש אחזקות בני"ע זרים באמצעות משיכות מקרנות נאמנות המשקיעות במניות בחו"ל, אך במקביל המשיכו לצבור מט"ח בפיקדונות בבנקים בארץ. זאת, על פי נתונים ארעיים.

סיכון שער החליפין, כפי שנמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר, שב לעלות לאחר הפוגה בחודש יולי, והוא עלה בנקודת אחוז אחת לרמה של 9%. עם זאת, עלייה זו נמוכה בהשוואה לסיכון שער החליפין בשווקים המתעוררים, אשר עלה בשבועות האחרונים ביותר משתי נקודות אחוז לרמה של 9.7%, הגבוהה מהרמה של השקל/דולר. המבנה העתי של סטיית התקן הגלומה נותר בשיפוע שלילי תלול – 9.5% בטווחים הקצרים של עד חודש ימים לעומת 7.3% בטווחים של מעל לחצי שנה, מה שמשקף ציפיות של השחקנים בשוק לאי-וודאות גבוהה בטווח הקצר.

מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי במהלך חודש אוגוסט נבלמה מגמת הצבירה של פוזיציות קצרות טווח נגד השקל ע"י תושבי חוץ וזאת בהשוואה להיקפים המשמעותיים של עסקות עתידיות שנרשמו בחודשיים הקודמים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).