משפט: לא תמיד משתלם לתבוע מעביד המעסיק כנגד חשבונית
תחילה לסיפור המעשה - חנה יפהר שימשה מנהלת חשבונות של המרכז הקהילתי האזורי רמת הגולן בשנים 1982-2000, במעמד של "קבלן עצמאי" ותמורת העסקתה שולמה לה על ידי המרכז כנגד הגשת חשבוניות מס.
לימים הפסיק המרכז את העסקתה של גב' יפהר ונקבע בערכאות השונות כי משך כל תקופת העסקתה במרכז (כ-18 שנים) שררו בינה לבין המרכז יחסי עובד-מעביד.
בית הדין קבע, כי מאחר ומדובר ביחסי עובד מעביד מוכרות זכויותיה הכספיות של מנהלת החשבונות, אולם מהסכום יקוזזו עלויות הנסיעה.
מדובר בפסק דין תקדימי שכן ביה"ד החיל למעשה את עקרונות הקיזוז מדיני החוזים אף בהעדר הסכם המאפשר זאת, להעמיד את הסכומים המגיעים לעובדת על בסיס השתכרות עובד שכיר בתפקידה.
ביה"ד חייב את העובדת בהשבת הסכומים ששולמו לה מעבר לסכום שהיתה משתכרת כעובדת שכירה כי מאחר וסכום מסוים ששולם בחשבונית היוה כיסוי עלויות נסיעה יש להפחיתו מבסיס תחשיב זכויותיה ועליה להשיב את ההפרש שנוצר לאחר ההפחתה כאמור בכפולת מלוא שבע השנים שקדמו להגשת התביעה.
בכך יישם בית הדין דעת מיעוט של אחד משופטיו בפסקי דין קודמים בהם בית הדין סבור היה, כי אין לקזז ואין להשיב אלא אם הוכח תום לב ממשי מצד העובד, או אשר ההתקשרות כעצמאי היתה ביוזמת העובד ולא נכפתה עליו או כאשר היה פער ממשי בין התמורה ששולמה כנגד חשבונית לבין תשלום לעובד שכיר.
עו"ד דרור גל , מומחה בדיני עבודה ממשרד עו"ד סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת, מציע כי על הטוען לקיומם של יחסי עובד ומעביד לדעת כי שכרו עלול לצאת בהפסדו וכי הוא עלול למצוא עצמו נדרש להשבת סכומים כספיים גם בהעדר הסכמה מראש ובכתב להתחשבנות כזו. סכומי ההחזר עלולים לנבוע מתשלומים הניתנים כהחזר הוצאות ואשר לכאורה שיעורם חורג משיעור ההשתתפות בהוצאות העובד השכיר או מההפרש שבין התמורה ששולמה לעובד שהועסק כנגד חשבונית מס לבין המשכורת המשולמת לעובד שכיר באותו תפקיד או בתפקיד דומה או זהה.
לדבריו, התוצאה עשויה להיות קיטון חד במספר התביעות להכרה ביחסי עובד ומעביד של המועסקים כנגד חשבוניות מס, שכן הם עלולים למצוא עצמם משיבים סכומים כספיים העולים על התמורה שהוקנתה להם בפסק דין. בתי הדין לעבודה יצאו בעבר מנקודת מוצא לפיה מדובר בהתקשרות בין העובד "החלש" לבין המעביד "החזק" וכי במו"מ לכריתת תנאי עבודה לא עמד לו כוחו של העובד והוא נאלץ להסכים לאופן תשלום זה ללא תנאים סוציאליים. באותם פסקי דין התעלמו בתי הדין מכך שלעיתים השתכרו המועסקים כנגד חשבונית מס סכומים כספיים שעלו לאין שיעור על סכומי ההשתכרות של עובדים שכירים המועסקים בתלוש שכר. הנה כי כן בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין זה נותן גושפנקה לצדק הסוציאלי ולפיו ישמרו הזכויות והתנאים הסוציאליים אולם תימנע התעשרות שלא בדין.
