הבורסה חזרה לעליות: מלל תוכנה זינקה 41%

לאחר שדווח כי השלד בורסאי יהפוף לזרוע הנדל"ן של גאון אחזקות יקרא גאון נדל"ן; גאידמק המשיך גם היום לתעתע במשקיעים כשפיזר מידע סותר אודות כוונתו לרכוש את רשת המזון רמי לוי, שחתמה בעליה של 6% "בלבד"
סיון איזסקו |

המדדים המובילים בבורסה המקומית חתמו את יום המסחר בעליות שערים, ובכך קטעו שני ימי מימושים.

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר בעליות שערים. הנאסד"ק פתח בעלייה של 0.18% ומדד הדאו ג'ונס פתח בעלייה של 0.22%. הנפט נסחר כעת בירידה של 26 סנט למחיר של 69.28 דולר לחבית.

מדד המעו"ף חתם בעליה של 0.14% לרמה של 1,1126 נקודות לאחר שני ימי מימושים, מדד ת"א 100 חתם בעליה של 0.18% לרמה של 1,115 נקודות, ומדד התל טק חתם בעליה של 1.05% לרמה של 416 נקודות.

מניות במרכז

השלד הבורסאי מלל תעשיות תוכנה ומחשבים הודיעה כי בעלת השליטת בחבה, קבוצת גאון אחזקות, תכניס תוכן ופעילות לשלד כך שיהפוף לזרוע הנדל"ן של קבוצת גאון אחזקות. שמה של החברה ישונה ככל הנראה מ"מלל" ל"גאון נדל"ן".

משרדו של גאידמק אישר היום ל-bizportal כי מתנהל משא ומתן עם הרשת כבר משבוע שעבר. בעקבות הפרסום, רמי לוי שיגרה הודעה לבורסה, לפיה נראה כי היא נמנעת מלהכחיש על המשא ומתן. אחת הסיבות לחוסר וודאות המשקיעים היא כי בשונה מעסקת טיב טעם, רמי לוי אינה מתומחרת - גאידמק עדיין לא פרסם תג מחיר לרכישה פוטנציאלית. מניות החברה חתמו את יום המסחר בעליה של כ-6%.

נציין בהקשר זה כי התנהלות מקורבי גאידמק מול התקשורת גורמת לרבים להרים גבה, בלשון המעטה. אנשיו של גאידמק מסרו היום מידע סותר ומסר לא אחיד לעיתונים השונים.

חברת האחזקות כלל תעשיות, מקבוצת אידיבי שבשליטת נוחי דנקנר, הודיעה היום (ד') כי קיבלה הצעה למכור את מלוא מניותיה בחברת הנדל"ן בוני ערים תמורת 63 מיליון דולר.

סיאלו טכנולוגיה סיימה את סדרת הניסויים הקליניים בבני אדם בטיפול שורש אנדוסקופי. במסגרת הניסוי הקליני טופלו 15 מקרים. על פי הערכות ראשונות שיעור ההצלחה בטיפול היה גבוה.

נטקס רשמה עוד יום של עליות שערים, כשחתמה בזינוק של כ-7% במחזור מסחר חריג למניה. נציגים בכירים של החברה שוהים בימים אלו בסינגפור בניסיון להחדיר את פעילות החברה, באמצעות חברות תקשורת מובילות שתשמשנה כזכייניות, ליבשת אסיה.

מניית פטרו גרופ ממשיכה להסחר במגמה שלילית. היום איבדו מניות החברה 2%, למרות הדיווח על עסקת רכישה של 58 תחנות נוחות (55 תחנות דלק) בוירג'יניה וטנסי שבארה"ב בתמורה לסכום של 46 מיליון דולר. לפי הדיווח, מחזור ההכנסות השנתי של התחנות הנרכושת עמד ב-2006 על 132 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".