המושבים: צריך "חומה סינית" בתחום מכסות החלב מול הקיבוצים
יו"ר אגף המשק בתנועת המושבים, איציק כהן, פנה לשר החקלאות, שלום שמחון, בבקשה לשמור על "החומה הסינית" שקיימת במסגרת כללי ענף החלב בין הקיבוצים והמושבים, בכל הקשור למכסות החלב. תנועת המושבים מזהירה שהתרת סחר חופשי במכסות חלב בין המגזרים, עלולה להביא להעלמות כמעט מוחלטת של ענף החלב מהמושבים בישראל, בשל רכישת המכסות על ידי רפתות קיבוציות גדולות.
פורום החלב של תנועת המושבים שדן בתוכנית לביצוע שינויים בענף החלב, ברך על היוזמה שנקטו השר שלום שמחון ועובדי משרד החקלאות להסדרת משק החלב בחוק חדש. בחוק נקודות רבות חשובות אשר מבססות את מעמדם של יצרני החלב בישראל.
פורום החלב גיבש את עמדת המשק המשפחתי לביצוע שותפויות במשק החלב: יש לשאוף ולבצע פעולות מתקנות כך שמכסת המינימום תעמוד על כ- 600,000 ליטר לשנה ליצרן, תינתן אפשרות להקמת שותפות בין יצרנים בתנאי שהשותפות תפעל במשקו של אחד מהשותפים, המרחק בקו אווירי בין משקי השותפים לא יעלה על 30 ק"מ, פרט לחריגים. מכסת הייצור הכוללת של השותפים לא תעלה על פי 4 ממכסת המינימום ושבכל שותפות לא יתאגדו יותר משלושה יצרנים.
בנוגע לחלוקת תוספת מכסות חלב, תנועת המושבים סבורה שיש להחזיר תחילה מכסה שקוצצה מיצרנים פעילים בעבר. כמו כן יש להעדיף יצרנים בעלי מכסה קטנה בכדי להעלותם לרף המינימום.
לאור המצב היום ובו כ-19% ממוצרי החלב בישראל מקורם ביבוא (אחוז היבוא הגבוה ביותר מכל ענפי החקלאות), תנועת המושבים מבקשת לכלול בגוף החוק סעיף מיוחד עם כללים ברורים ומוסכמים להגנה על היצור המקומי מפני יבוא ומפני מחירי היצף. כמו כן יש להכליל במסגרת הפיקוח על היבוא את רכיבי החלב, כדוגמת קזאינטים, אשר מיובאים לארץ ללא מכס ומהווים תחליף לחלב מתוצרת ישראלית.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
