גולן פלסטיק: גידול של 68% ברווח ברבע הראשון
גולן פלסטיק ממשיכה את המשך מגמת צמיחה שלה גם ברבעון שהסתיים ביום 31.03.07, עם גידול במכירות של כ-14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הראשון של שנת 2007 גדל בכ-68% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-8.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-4.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2006. הגידול בהיקף הפעילות הינו המשך של מגמת הצמיחה של החברה בעיקר בשווקי היצוא, אשר התבטאה בהכפלת המכירות לייצוא במהלך 5 השנים האחרונות.
החברה מדווחת, כי בשוק העולמי, בתחום פעילות שלה קיימת מגמה צמיחה בשימוש בצנרת פלסטיק, מגמה זו נתמכת בהתייקרות צנרת הנחושת המהווה מוצר חלופי לצנרת הפלסטיק וכן כתוצאה מגידול הביקוש בשוק האירופאי לצנרת פקס הודות לפרויקטים בענף התשתיות. עוד אומרים בגולן, כי קצב השקעות אינטנסיבי- בתקופת הדוח החברה המשיכה בביצוע השקעותיה בציוד לצורך הרחבת כושר היצור הודות לגידול בהיקף הפעילות לאור הביקוש הגובר למוצרי החברה, והיא משתלבת באסטרטגיה העסקית של החברה לצמוח באמצעות הגדלת פעילותה בחו"ל.
מצב של התייקרות מחירי הנחושת בעולם וכפועל יוצא מגמה של מעבר משימוש בצנרת נחושת לשימוש בצנרת פלסטיק בתחום שהחברה פועלת בו. משה דיין – מנכ"ל החברה מסר, "הרבעון משקף את המשך הצמיחה המכוונת ליצוא בחו"ל והקשורה עם ההשקעות האינטנסיביות המבוצעות בחברה. איתנות וגמישות פיננסית הודות לתוצאות הפעילות ולהנפקה בתחילת שנת 2005".
הוא הוסיף, "בתחום השינויים בהון, למעשה הומרו למניות עד יום הדו"ח 98% מהאג"ח שהונפקו בתחילת שנת 2005 בהיקף של כ-30 מיליון שקל, דבר המבטא אמון בהתפתחות החברה. התוצאות, פועל יוצא של צוות מסור בתחום השיווק, הנהלה ומערכות התפעול המפעיל את החברה בצורה יעילה וקפדנית".
החברה מסרה על חלוקת דיבידנד - על פי החלטת דירקטוריון החברה מינואר 2005 תחלק החברה דיבידנד בשיעור של לפחות 25% מהרווח הנקי השנתי במשך שמונה השנים הקרובות. דירקטוריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד בסך של 8.8 מליון שקל, מתוך ריווחי שנת 2006. דיבידנד זה שולם ביום 21 בדצמבר 2006 ומהווה כ-36% מהרווח בשנת 2006. בגין ריווחי שנת 2005 חולק דיבידנד בסך כולל של 11,250 מיליון שקל, המהווה כ-53% מרווחי שנה זו. דיבידנד זה שולם במאי 2006 ובדצמבר 2005.
נתונים עיקריים מתוך תיאור עסקי התאגיד
החברה פועלת בשני תחומי פעילות: תחום PEX ותחום שיחול (PVC). תחום הפעילות העיקרי של החברה הינו בתחום פיתוח, ייצור, הפצה ומכירה של צינורות מפוליאתילן מצולב (PEX), המיוצרים במגוון טכנולוגיות, ביניהן צילוב כימי (צילוב בפראוקסיד) ,צילוב בהקרנה, ויצור צינור רב שיכבתי המשלב פקס/אלומיניום/פקס.
הצינורות משמשים להולכת נוזלים וגזים בעיקר בתחום הבניה, התשתיות והתעשייה. כן עוסקת החברה בתחום פעילות נוסף, של ייצור והספקה של מגוון פרופילים מ-PVC.
תהליך הצילוב משנה את המבנה המולקולרי של הפוליאתילן ומקנה לצינורות תכונות שלא היו בהם לפני הצילוב וביניהן עמידות בחום, עמידות משופרת בפני חומרים כימיים ועמידות בפני שחיקה וסדיקה. קיימות מספר שיטות להשגת הצילוב, כאשר צילוב באמצעים כימיים (צילוב בפראוקסיד) נקרא PEX-A וצילוב באמצעות הקרנה נקרא PEX-C. הצילוב הכימי הינו טכנולוגיה בה תהליך הצילוב מתרחש תוך כדי ייצור הצינור, על ידי שילוב של תוספים כימיים (פראוקסידים) בתערובת חומר הגלם ביחד עם טמפרטורה ולחץ גבוהים במיוחד. הצילוב בהקרנה מבוסס על ייצור צינורות באקסטרוזיה רגילה, שהינה אחת משיטות היצור התהליכיות של מוצרים פלסטיים, ובשלב השני מועברים הצינורות לצילוב בהקרנה, המתבצעת על ידי מאיץ אלקטרונים.
בסוף מארס הדוח הייצור מתבצע במפעל בישראל, הנמצא בתחום הקיבוץ.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
