D&B: הכנסות האונ' והמכללות למעלה מ-2.5 מיליארד ד'

ההכנסות משכר הלימוד מהוות רק כ-19% מכלל ההכנסות של האוניברסיטאות והמכללות בישראל ומרבית הכנסותיהן נגזרות מתקציבים ממשלתיים, תרומות ועוד
סיון איזסקו |

סך ההכנסות של 30 האוניברסיטאות והמכללות המובילות בישראל עמדו בשנת 2006 על כ- 2.5 מיליארד דולר - כך עולה מדרוג דנס 100 שעורכת חברת D&B - דן אנד ברדסטריט ישראל. בנוסף, עולה מהדירוג כי הפער בין שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים ב – 5 האוניברסיטאות הגדולות לבין שכר הלימוד המשולם ב- 5 המכללות הגדולות מגיע לכ- 70%.

מניתוח הדרוג עולה כי ההכנסות משכר הלימוד מהוות רק כ-19% מכלל ההכנסות של האוניברסיטאות והמכללות הגדולות ומרבית הכנסותיהן נגזרות מתקציבים ממשלתיים ואחרים, וכן מהכנסות נוספות דוגמת תרומות ועוד...

הדרוג מדרג את האוניברסיטאות והמכללות מובילות בישראל בהתאם לנתוני ההכנסות, תוך הצגת קריטריונים נוספים של מספר הסטודנטים, מספר עובדי הסגל הקבועים ומספר התארים שהמוסד מעניק.

האוניברסיטה העברית בירושלים ממשיכה לשמור על מקומה כמובילת הדרוג, עם הכנסות של כ-471 מיליון דולר, מתוכן הכנסות של כ-40.3 מיליון דולר משכר לימוד, כ-222.4 מיליון דולר הקצבות ממשלה וכ-208.3 מיליון דולר הכנסות אחרות. מספר הסטודנטים באוניברסיטה העברית עמד על 24,244 סטודנטים בשנת 2006.

אוניברסיטת תל אביב, שומרת על מקומה השני בדרוג. הכנסותיה בשנת 2006 הגיעו לכ- 368.8 מיליון דולר , מתוכן הכנסות של 64.9 מיליון דולר משכר לימוד, כ- 165 מיליון דולר הקצבות ממשלה ואחרים וכ-139 מיליון דולר הכנסות אחרות. מספר הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב עמד על 28,983 סטודנטים ב-2006. אוניברסיטת תל אביב רשמה את הקפיצה הגדולה ביותר מבין האוניברסיטאות בהכנסות בין השנים 2005 ו-2006, עם עלייה של כ-6.3%.

במקום השלישי מדורג מכון וייצמן, הכנסותיו כ- 294.3 מיליון דולר, מהם כ-71.8 מיליון דולר הם הקצבות ממשלה וכ-222.5 מיליון דולר הכנסות אחרות. במקום הרביעי מדורגת אוניברסיטת בן גוריון, עם הכנסות של כ-285.2 מיליון דולר, מהם כ-31.3 הכנסות משכר לימוד, כ-128.1 מיליון דולר הכנסות מהקצבות ממשלתיות וכ-125.7 מיליון דולר הכנסות אחרות. במקום החמישי מדורג הטכניון, עם הכנסות של כ-247 מיליון דולר בשנת 2006, מהם כ-135.5 מיליון דולר מתקציבי ממשלה ואחרים, כ- 20 מיליון דולר משכר לימוד וכ- 91.5 מיליון דולר הכנסות אחרות.

את החמישייה השנייה של דרוג דנס 100 פותחת אוניברסיטת בר אילן, המדורגת במקום השישי עם הכנסות של כ-199 מיליון דולר בשנת 2006 . במקום השביעי מדורגת אוניברסיטת חיפה, עם הכנסות של כ-134.1 מיליון דולר בשנת 2006 . במקום השמיני נמצאת האוניברסיטה הפתוחה, עם הכנסות של כ-79.5 מיליון דולר ב-2006. כלכלני דרוג דנס 100 מציינים כי על אף דרוגה במקום השמיני מבחינת ההכנסות, האוניברסיטה הפתוחה מובילה מבחינת מספר הסטודנטים הלומדים שמספרם נמצא במגמת צמיחה ועומד על 41,411 סטודנטים בשנת 2006. עם זאת, חשוב לציין, כי אופי הלימוד הייחודי והמסלולים באוניברסיטה הפתוחה מושכים סטודנטים רבים למוסד זה.

במקום התשיעי מדורגת המכללה למנהל, עם הכנסות של 45.1 מיליון דולר בשנת 2006, והיא מדורגת במקום הראשון מבין המכללות הנכללות בדירוג, המכללה למנהל היא המכללה הראשונה אשר אמורה להפעיל, החל מהשנה הבאה, תוכנית מחקרית לתואר שני במנהל עסקים. את העשירייה הראשונה חותמת המכללה האקדמית יהודה ושומרון עם הכנסות של כ-36 מיליון דולר בשנת 2006. באותה שנה, קיבלה המכללה הסמכה ללימודי תואר שני בעבודה סוציאלית ובפסיכולוגיה עם תיזה. כמו כן , פתחה המכללה השנה מחלקה חדשה לתקשורת המונים.

כלכלני דנס 100 מציינים כי האוניברסיטה הפתוחה היא המוסד עם ההקצבות הממשלתיות הנמוכות ביותר ביחס להכנסות הכוללות של המוסד, מבין האוניברסיטאות.

עוד עולה מהדרוג כי את הקפיצה הגדולה ביותר בדירוג עשה בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, עם מעבר מהמקום ה-22 אשתקד למקום ה-19 השנה, הכנסותיו בשנת 2006 עמדו על כ-20.3 מיליון דולר ולמדו בו 1,780 סטודנטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.