פרסום ראשון: רפק נסחרת בשווי הנמוך משווי אחזקותיה
חברת רפק תקשורת ותשתיות (לשעבר: רפק אלקטרוניקה) סיימה את שנת 2006 עם רווח נקי של כ-81 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של כ-18.1 מיליון שקל בשנת 2005. מרבית הגידול ברווחי רפק נובע מרווח הון בסך של כ -65.1 מיליון שקל שנוצר כתוצאה מהנפקתה של חברת אר.אר סאט בבורסת הנאסדק במהלך חודש דצמבר 2006. יש לציין, כי החל מתחילת שנת 2006 מאחדת רפק בדוחותיה את תוצאות חברת ציוד הנדסי דלתה, המחזיקה בכ-35.3% ממניות אר.אר סאט, מה שהביא לעלייה חדה בהכנסותיה וברווחיה של רפק. האיחוד הופך את ההשוואה של התוצאות לאלה של שנת 2005 לבלתי רלבנטית. בנוסף לרווח ההון מהנפקת אר.אר, נהנתה רפק גם מרווח נוסף בסך של כ-3.8 מיליון שקל כתוצאה ממכירת אחזקותיה (26%) בחברת ארו-רפק. בעקבות המיזוג עם חברת ציוד הנדסי דלתה, פועלת כיום קבוצת רפק בשלושה תחומי פעילות עיקריים: תחום התקשורת הכולל בעיקר שרותי לווין, תקשורת ציבורית ומערכות שידור; תחום הבטחון, הכולל ייצוג של יצרניות בינלאומיות בסקטור התעשייה הבטחונית; תחום התשתיות, הכולל פרויקטים בתחום ייצור האנרגיה, מערכות בקרה תעשייתיות ומערכות תאורה ומיתוג. במסגרת הגדלת הפעילות בתחום התשתיות, רכשה רפק בדצמבר האחרון 50% מחברת ג'נרל מהנדסים מחברת דיסקונט השקעות תמורת כ-10.25 מיליון שקל. בעקבות הרכישה, רפק מחזיקה ב-100% ממניות ג'נרל מהנדסים. ג'נרל מהנדסים הינה משווקת וזכיינית של קונצרן ג'נרל אלקטריק (GE) האמריקני בישראל במגוון של תחומים, הכוללים הפצה ותחזוקה של טורבינות גז ליצור חשמל, מערכות של אוטומציה לתעשיה, מערכות בקרת מבנה ואת תחום התאורה והמיתוג. תחום המיתוג הורחב לאחרונה עם רכישת 51% ממניות לירון טכנולוגיות, המייצגת בין היתר את חברת "יונדאי" בישראל בתחום המיתוג, ושתסייע לג'נרל מהנדסים להרחיב את פעילותה בתחום זה. רוני אורן, מנכ"ל רפק, אמר היום: "לאחר שבשנת 2006 הוצף ערך בחטיבת התקשורת, בזכות הנפקתה של חברת אר.אר סאט בארה"ב, אנו מתכוונים להמשיך ולהקדיש את עיקר המשאבים בשנת 2007 להרחבת הפעילות בתחומי התקשורת והתשתיות, בהם בחרנו להתמקד בשנה הקרובה. לאחר הגדלת חלקנו בחברת ג'נרל מהנדסים, נפעל בשנה הקרובה להרחבת פעילותה של החברה וחיפוש אחר פעילויות חדשות שיהיו סינרגטיות לפעילות הקיימת". מדוחותיה של רפק עולה עוד, כי ההון העצמי של החברה הסתכם בסוף שנת 2006 בכ-144.2 מיליון שקל בהשוואה ל-73 מיליון בסוף שנת 2005. גידול זה נובע ברובו מהרווח השנתי הגבוה, ומושפע גם מניכוי דיבידנד שחולק בסך של כ-9.7 מיליון שקל. כמו כן, ראוי לציין, כי רפק נהנתה במהלך 2006 מתזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת שהסתכם בכ-42.8 מיליון שקל. שווי השוק של רפק תקשורת ותשתיות עומד הבוקר על כ-274 מיליון שקל, בעוד ששווי אחזקותיה באר.אר לבדו מסתכם בכ-345 מיליון שקל. אר.אר עצמה דיווחה לאחרונה על תוצאות שיא, הנכללות בדו"חות רפק. החברה סיימה את שנת 2006 עם רווח נקי של כ-7.3 מיליון דולר (כ-33 סנט למניה) ועם הכנסות בסך של כ-43.3 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של כ-38% לעומת ההכנסות בשנת 2005. רפק תקשורת ותשתיות, מקבוצת אינטרגאמא, הינה חברת אחזקות הפועלת באמצעות מספר חברות בנות בתחומי הביטחון, התקשורת והתשתיות. החברה הינה בעלת המניות הגדולה (35.3%) בחברת אר.אר לווינים הנסחרת בנאסדק. כמו כן, משמשת החברה כנציגה של חברות בינלאומיות מובילות, ביניהן ג'נרל אלקטריק ורייתאון.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
