מנורה תרכוש כ-13% ממניות ביו-לייט תמורת 20 מ' ש'
כן פייט וביו לייט, שתי חברות מתחום הביוטק מדווחות הבוקר (ג') על הקצאות פרטיות של מניות אותן הן מבצעות על מנת לגייס כספים להמשך הפיתוח ש התרופות שלהן. בעוד שבביולייט מדובר בגוף אחד שיעשה בעל עניין, בכן פייט זו מדובר בהנפקה פרטית למספר מוסדיים.
קבוצת הביטוח והפיננסים מנורה מבטחים , באמצעות גופי ההשקעה השונים שלה, תרכוש במסגרת הקצאה פרטית מניות ואופציות של ביו-לייט תמורת כ-20 מיליון שקל. על פי הסכם ההקצאה, יוקצו לקבוצת מנורה-מבטחים 5 מיליון מניות ביו-לייט, במחיר המשקף הנחה של 4% לעומת מחיר המניה ביום שבו תתבצע ההקצאה, לאחר קבלת אישור הבורסה לרישום המניות למסחר, אך לא יותר מ-4.38 שקל למניה.
המניות שיוקצו לקבוצת מנורה-מבטחים יהוו כ-13% ממניות החברה לאחר ההקצאה. בכך, תצטרף קבוצת מנורה-מבטחים לבית ההשקעות פריזמה, שגם הוא הפך לאחרונה לבעל עניין בביו-לייט לאחר שהגיע לאחזקה בכ-9.8% ממניות החברה. יצויין, כי בידי ביו-לייט הזכות לבטל את העיסקה במידה ומחיר המניה לצורך ההקצאה יהיה נמוך מ-3.75 שקל.
בנוסף, יוקצו לקבוצת מנורה- מבטחים 1 מיליון כתבי אופציה לתקופה של כ-4 שנים, הניתנים למימוש ל-1 מיליון מניות ביו-לייט לפי מחיר מימוש שיהיה גבוה בכ-33% מהמחיר למניה על פיו תתבצע ההקצאה. יצויין, כי ביו-לייט, שמניותיה טיפסו מאז הנפקתה בדצמבר 2005, בשיעור של כ-100%, נסחרת כיום לפי שווי של כ-145 מיליון שקל.
עמי אייל, מנכ"ל ביו-לייט, אמר היום: "אנו שמחים על הבעת האמון של גוף מוסדי משמעותי כקבוצת מנורה-מבטחים בפוטנציאל העסקי של ביו-לייט. אנו משוכנעים, כי לנוכחותם של גופים כמנורה-מבטחים ופריזמה כבעלי עניין בביו-לייט יש חשיבות לענין מיצובה וחוסנה של החברה ".
קבוצת ביו-לייט פועלת במחקר ופיתוח של תרופות ומוצרים רפואיים, ומעורבת כיום ב-9 פרוייקטים שונים המרוכזים ב-4 חברות בנות: אוביקיור (מפתחת תרופות בתחום בקרת המשקל); אלרג'יקה (מפתחת תרופות לטיפול באלרגיות);איי-אופטימה (מכשור רפואי טיפול בגלאוקומה) וזטיק (ערכות לאבחון תאי סרטן). במהלך 2007 נערכת ביו לייט לביצוע של כ-7 ניסויים קליניים בפרויקטים השונים בחברות הבנות. הקבוצה נמצאת בשליטתם של ד"ר גל ארליך, ד"ר עמי אייל, רונית גרוס ועו"ד ריצ'רד נמיר. עמוס ערן מכהן כיו"ר החברה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
