פריזמה: "התיקון לשוק צפוי ברבעון השני של 2007"
"התיקון לשוק המניות יערך ברבעון השני של 2007". כך נמסר היום (ג') מבית ההשקעות פריזמה שבשליטת קרן מרקסטון ובניהולו של דב קוטלר. ממחקר שערכו כלכלני בית ההשקעות, עולה כי מניתוח שוקי המניות המובילים בעולם בכל אחת מהשנים בעשור האחרון, היה תיקון שלילי, כל פעם מסיבות שונות, כדוגמת חשש מהאטה או מעלייה באינפלציה בעולם.במרבית המקרים נרשם התיקון במהלך הרביע השני של השנה והוא נמשך כחודש –חודש וחצי.
הסבר אפשרי לכך שנותנים בבית ההשקעות הוא שהרביע השני של השנה מהווה את התנועה הנגדית לאפקט סוף השנה (רביע אחרון) שהוא חיובי במרבית השנים.
במחקר נבחנה התפתחות מדדי המניות בשווקים המפותחים (מדד MSCI G7), בשווקים המתעוררים (מדד MXEF) בכלל ואת מדד ת"א 25 בפרט.
על פי הנתונים שנמצאו במחקר במדינות המפותחות נרשם תיקון שלילי ברביע השני של כל שנה בעשור האחרון בשיעור של בין 4% ל-11% ובממוצע תיקון של כ- 7.5%.
התמונה בשווקים המתעוררים היתה זהה אך תנודתית יותר - שנים של ירידות מינוריות יחסית, ושנים שבהן נרשם תיקון של למעלה מ-20%.
מבית ההשקעות נמסר כי מדד ת"א 25 השיג ברוב המקרים תשואה עודפת על פני השווקים המתעוררים. הסיבה היא שהוא נתפס כדפנסיבי יותר, במיוחד בתקופות בהן נרשמה במקביל צניחה במחירי הסחורות, אליהן חשוף חלק ניכר מהמדינות המתפתחות.
תיקון או שינוי מגמה?
השלב השני של הניתוח התייחס לשאלה האם מדובר בתיקון או בשינוי מגמה.
כדי לענות על כך נדרשה הערכת מצב של הכלכלה הריאלית, ובמיוחד האם קיים חשש להיווצרותה של בועת נכסים ריאלית כדוגמה זו הנובעת מהשקעות יתר.
שוקי המניות בעולם חוו תיקון במהלך כל אחת מהשנים 2004-2006 ואילו בשנים 2000-2002 התרחש כבר שינוי מגמה, כתוצאה מהמיתון העולמי שהגיע בעקבות התפוצצות בועת ההיי-טק.
כיום, לעומת זאת, מרבית ההערכות הן להמשך צמיחה עולמית בשנים הבאות בקצב של כ-5% כאשר הכלכלות המתפתחות הולכות ותופסות נתח גדול יותר במפת הצמיחה העולמית.
בנוסף, רמת המכפילים בשוק האמריקאי נמוכה מהממוצע הרב שנתי. זאת, לעומת רמת השיא של המכפילים בשנת 2000.
ב-2007 תיקון בלבד
סיבות אפשריות לתיקון בשווקים ב-2007 לקראת הרביע השני של השנה יכולות להיות:
1. חשש מהאטה חריפה מהצפוי בארה"ב, כתוצאה מהשפעה חריפה יותר על הצריכה הפרטית בשל הירידה בפעילות הנדל"ן למגורים.
2. אם ייווצר חשש להתחזקות היין היפני כתוצאה, למשל, מצפי לסדרת העלאות ריבית ביפן, צפויה מגמה שלילית במרבית הנכסים שנהנו עד כה מהנזילות היפנית "הזולה". התפתחות זו עשויה להוביל לפגיעה בשוקי המניות והסחורות ולעלייה במרווחים הקונצרניים בעולם.
3. משבר גיאו פוליטי סביב נושא הגרעין האיראני שעשוי להוביל לעלייה חדה במחירי הנפט והאנרגיה בכלל, ולחשש ממיתון עולמי בעקבותיו. בתרחיש זה צפויה עלייה חדה בפרמיית הסיכון המקומית על כל המשתמע מכך (מניות, אג"ח, מטבע) והשווקים בעולם יחפשו את המפלט בנכסים "הבטוחים" יותר.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
