פריזמה: "התיקון לשוק צפוי ברבעון השני של 2007"
"התיקון לשוק המניות יערך ברבעון השני של 2007". כך נמסר היום (ג') מבית ההשקעות פריזמה שבשליטת קרן מרקסטון ובניהולו של דב קוטלר. ממחקר שערכו כלכלני בית ההשקעות, עולה כי מניתוח שוקי המניות המובילים בעולם בכל אחת מהשנים בעשור האחרון, היה תיקון שלילי, כל פעם מסיבות שונות, כדוגמת חשש מהאטה או מעלייה באינפלציה בעולם.במרבית המקרים נרשם התיקון במהלך הרביע השני של השנה והוא נמשך כחודש –חודש וחצי.
הסבר אפשרי לכך שנותנים בבית ההשקעות הוא שהרביע השני של השנה מהווה את התנועה הנגדית לאפקט סוף השנה (רביע אחרון) שהוא חיובי במרבית השנים.
במחקר נבחנה התפתחות מדדי המניות בשווקים המפותחים (מדד MSCI G7), בשווקים המתעוררים (מדד MXEF) בכלל ואת מדד ת"א 25 בפרט.
על פי הנתונים שנמצאו במחקר במדינות המפותחות נרשם תיקון שלילי ברביע השני של כל שנה בעשור האחרון בשיעור של בין 4% ל-11% ובממוצע תיקון של כ- 7.5%.
התמונה בשווקים המתעוררים היתה זהה אך תנודתית יותר - שנים של ירידות מינוריות יחסית, ושנים שבהן נרשם תיקון של למעלה מ-20%.
מבית ההשקעות נמסר כי מדד ת"א 25 השיג ברוב המקרים תשואה עודפת על פני השווקים המתעוררים. הסיבה היא שהוא נתפס כדפנסיבי יותר, במיוחד בתקופות בהן נרשמה במקביל צניחה במחירי הסחורות, אליהן חשוף חלק ניכר מהמדינות המתפתחות.
תיקון או שינוי מגמה?
השלב השני של הניתוח התייחס לשאלה האם מדובר בתיקון או בשינוי מגמה.
כדי לענות על כך נדרשה הערכת מצב של הכלכלה הריאלית, ובמיוחד האם קיים חשש להיווצרותה של בועת נכסים ריאלית כדוגמה זו הנובעת מהשקעות יתר.
שוקי המניות בעולם חוו תיקון במהלך כל אחת מהשנים 2004-2006 ואילו בשנים 2000-2002 התרחש כבר שינוי מגמה, כתוצאה מהמיתון העולמי שהגיע בעקבות התפוצצות בועת ההיי-טק.
כיום, לעומת זאת, מרבית ההערכות הן להמשך צמיחה עולמית בשנים הבאות בקצב של כ-5% כאשר הכלכלות המתפתחות הולכות ותופסות נתח גדול יותר במפת הצמיחה העולמית.
בנוסף, רמת המכפילים בשוק האמריקאי נמוכה מהממוצע הרב שנתי. זאת, לעומת רמת השיא של המכפילים בשנת 2000.
ב-2007 תיקון בלבד
סיבות אפשריות לתיקון בשווקים ב-2007 לקראת הרביע השני של השנה יכולות להיות:
1. חשש מהאטה חריפה מהצפוי בארה"ב, כתוצאה מהשפעה חריפה יותר על הצריכה הפרטית בשל הירידה בפעילות הנדל"ן למגורים.
2. אם ייווצר חשש להתחזקות היין היפני כתוצאה, למשל, מצפי לסדרת העלאות ריבית ביפן, צפויה מגמה שלילית במרבית הנכסים שנהנו עד כה מהנזילות היפנית "הזולה". התפתחות זו עשויה להוביל לפגיעה בשוקי המניות והסחורות ולעלייה במרווחים הקונצרניים בעולם.
3. משבר גיאו פוליטי סביב נושא הגרעין האיראני שעשוי להוביל לעלייה חדה במחירי הנפט והאנרגיה בכלל, ולחשש ממיתון עולמי בעקבותיו. בתרחיש זה צפויה עלייה חדה בפרמיית הסיכון המקומית על כל המשתמע מכך (מניות, אג"ח, מטבע) והשווקים בעולם יחפשו את המפלט בנכסים "הבטוחים" יותר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
