"על היצואנים להיות אדישים בטווח הקצר לתנודת הדולר"

כל אדם שחשוף לשער הדולר בכל צורה שהיא עשוי להיפגע מתנודות הדולר למול שער השקל. לאחרונה ראינו כי הדולר נחלש בצורה משמעותית למול השקל וכיום הוא עומד על 4.18 שקלים – רמה בו לא שהה כבר 5 שנים. הראשונים להיפגע משערו החזק של השקל למול הדולר הם היצואנים, מצד שני היבואנים דווקא נהנים. אך המציאות של היצואן והיבואן קצת יותר מורכבת מכך. זיו פניני, מנהל חדר המסחר והמשנה למנכ"ל מגדל שוקי הון, מסביר כי בתיאוריה מנהלי כספים בטווח הקצר אמורים להיות אדישים לתנועות של השקל למול הדולר, או לצורך העניין לכל מטבע זר אחר. לכל מנהל כספים קיימת היכולת לגדר סיכוני מטבע ובכך בעצם לנטרל את החשיפה. אך ליצואנים יש כמה סיבות מקלות, מסביר זיו פניני. בפועל היצואן לא יודע באיזה כמות ולכמה זמן הוא יהיה חשוף לשער הדולר. בנוסף הפחד הגדול של היצואנים הוא מפני תיסופים חזקים, התחזקות מהירה של השקל. אם נסתכל ברמה ההיסטורית, מסביר פניני, רוב הזמן השקל עולה לאט לאט מול הדולר ויורד בצורה חדה בעיתות משבר, לפיכך הפחד הגדול הוא מפני ירידה חדה בערכו של השקל ולא מפני תיסוף חזק. תוסיף לכך, אומר פניני, את העובדה שהשקל נראה מאוד חלש למול הדולר וגם מול האירו. הרבה מנהלי השקעות ומנהלי תיקים נפלו לבור של הדולר כי כולם חשבו שהוא מספיק נמוך בשביל להשקיע בו וכמוהם מנהלי הכספים בחברות. מנהלי הכספים יצאו מהגידור על סמך ההנחה כי כרגע אין טעם לגדר בגלל שהשקל חזק מדי. אך הבעיה היא שהדולר מצא לו תחתית חדשה כל יום מחדש בכל יום מסחר. המצב הגרוע ביותר, הוא שמנהלי כספים מתחילים להיות מעין ספקולנטים על כספי החברה. פניני אומר, כי הוא יכול לנחש שאחוז היבואנים שנמצא כעת בגידור גדול יותר מאחוז היצואנים שגידרו. וכל זאת למה? היבואנים מרגישים נוח עם שער השקל החזק ומחליטים לגדר אותו ועל ידי כך מבטיחים את התשלום העתידי. לעומתו היצואן, באופן אירוני, סבור כי השקל חלש דיו, נתון שלדעתו מייתר את הצורך בגידור. פניני מסכם, כי הוא לא מוכן לקבל מבחינה מקצועית מנהלי כספים שאינם מגדרים את סיכוני המטבע שלהם. הוא מוכן לקבל החלטה מושכלת של דירקטוריון החברה שקבע אחוז חשיפה מסוים, פניני חולק אך מוכן לקבל. לדעתו של פניני, יש להגדיר את תפקיד מנהל הכספים כך שתמנע מהם האפשרות לעשות פעולות ספקולטיביות בכספי החברה. אפשר לדון בכמה לגדר, אפשר לקבוע לכמה זמן, אך פניני לא מקבל בשום פנים ואופן מנהלי כספים שלא מגדרים. יחד עם זאת, אין עוררין על כך שכל עוד השקל נשאר חזק למול הדולר או לכל מטבע זר אחר יש בכך להוריד את כושר התחרות של היצואן בטווח הארוך ואף בטווח הקצר דבר הפוגע בפעילות העסקית של היצואנים, מסכם פניני. איך מגדרים? העיקרון לפי פניני הוא פשוט. כל מי שעתיד לקבל תשלום בדולרים ומנגד לשלם סכום שקלי חשוף לשערו של הדולר. היצואנים נמצאים בסיטואציה הזו כל הזמן. אם כך, מה עליהם לעשות? בשוק הפיננסי קיימים מספר מכשירים שבעזרתם ניתן לגדר. הכלי הקלאסי הוא הפורוורד או בשמו העברי חוזה עתידי. כלי זה מאפשר למנהל הכספים לקחת הלוואה דולרית ומנגד להפקיד את השקלים. מנהל הכספים במקרה זה מבטיח את שער הדולר ובעצם מנטרל לגמרי את החשיפה לתנודות שער הדולר. העלות המימונית של מנהל הכספים היא שולית בייחוד לנוכח הנתונים הכלכליים ששוררים בשוק ולמעשה מקבע את שער הדולר. עוד אפשרות העומדת בפני היצואן היא לקנות אופציה. קניית אופציה היא מעין תעודת ביטוח המבטיחה שער דולר מסויים. בניגוד לחוזה העתידי, האופציה כשמה כן היא. האופציה מבטחת שער דולר מסוים ועבורה הוא נדרש לתשלום פרמיית ביטוח מסוימת. אפשרות זו גם משאירה לו דרך להרוויח אם בכל זאת שער המט"ח זז באגרסיביות לטובתו. עוד יתרון עולה מדרך זו והיא שניתן לראות כי פרמיות הביטוח כנגד דולר עולה גבוהות משמעותית מאלה המבטחות דולר יורד, מצב בו עומדים היצאונים וזו מהסיבה הפשוטה שאותה הסברנו כי הפחד של השוק הוא מפני ירידות עזות של השקל ולא מפני התחזקות חריפה של השקל למול המטבעות המובילים. קיימת גם האפשרות של הצילינדר המשלבת יתרונות האופציה והחוזה, באסטרטגיה זו למעשה מחליף המגדר ביטוח אחד (למשל לדולר עולה) בעסקת "ברטר" (נגיד לדולר יורד) ולמעשה מקבעת גבולות לחשיפת המטבע לטובת או רעת המגדר. גם במחירי הצילנדרים ניתן לראות בוודאות את עודף הגידור בפני דולר עולה מאשר לדולר יורד.