לין לממשלה בעקבות פרשת הארנונה בת"א: בטלו אישורים

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, קרא הבוקר לשרי האוצר והפנים לבטל לאלתר את מנגנון האישורים החריגים בארנונה שנועד לפתור בעיות נקודתיות בלבד. "המנגנון יצר מדיניות משוללת אחריות תקציבית הממריצה את הרשויות להמשיך ולבקש כסף קל למימון הגירעונות במקום לשפר את תפקודן".

אישורים חריגים הינם תוספת לעליה השנתית בשיעור הארנונה הכללית ותוספת לאישורים החריגים של שנים קודמות. בפועל רשויות רבות משתמשות במנגנון זה בכדי להעלות את תעריף הארנונה מעבר למה שאושר, כך שלמעשה המנגנון הפך להיות 'ריבית דריבית'. "אי אפשר להסכים למצב בו האישור הכללי נעשה בדיון ציבורי פתוח ולאחר מכן עוקפים החלטות אלה בסתר וללא ידיעת הציבור. זוהי דרך עוקפת חקיקה שמנציחה מצב מעוות בו הרשויות המקומיות ממשיכות להעמיס על כתפי המגזר העסקי את בזבזנותן וחוסר יעילותן".

בשבוע שעבר פרסמנו ב-Bizportal, כי בעקבות קביעה של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב לפיה - שאז 2001 גבתה עיריית תל-אביב ארנונה בשיעור של כ-8% מעל המותר, החליטה לשכת המסחר תל-אביב לפעול כדי שהמגזר העסקי יקבל את הכספים המגיעים לו בהתאם לקביעת הערכאות המשפטיות.

במסגרת זו הלשכה תדרוש מהעירייה להשיב את הכספים לבעלי העסקים אם במזומן - ואם בקיזוז עתידי של חיובי הארנונה לתקופה של שנתיים. מהערכה ראשונית של אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר עולה כי העלות הנוספת למגזר העסקי לשנים 2001 ועד 2005 נאמדת בכ-170 מיליון שקל.

כזכור, אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר מצא, כי בשנת 2005 הוגשו לשרי הפנים והאוצר 80 בקשות של רשויות מקומיות לאישורים חריגים, מתוכן 39 בקשות שאושרו לרשויות להעלאת שיעור הארנונה לעסקים (באופן מלא או חלקי); 26 רשויות שבקשותיהן אושרו אך אינן כוללות נכסים השייכים למגזר העסקי או שהאישור כולל שינוי סיווג. שיעור הארנונה באותן 39 רשויות, עלה בממוצע בכ-5.5% בשנת 2005, תוספת של כ-52 מיליון שקל להכנסות אותן הרשויות, שמשמעותה ירידה של כ-20% בגרעונן המצטבר.

לדוגמה: בשנת 2001 שרי האוצר והפנים נתנו אישור חריג לעיריית ת"א להעלות את הארנונה לכלל העיר בשיעור של 2.12% ולבצע שינוי מבני שכלל ביטול גילאי הבניינים. כתוצאה מכך עלו תעריפי הארנונה לאלפי עסקים בעיר עד לכ-40%. לאחרונה ביהמ"ש המחוזי הודיע כי עיריית ת"א פרשה באופן שגוי את הצו שאושר ולכן גבתה ארנונה מעבר למותר.

זאת ועוד, האיגוד דרש בתחילת שנת 2005 ממשרד הפנים ומוועדת הכספים של הכנסת לפרסם לידיעת הציבור, על-פי חוק חופש המידע, כל בקשה לאישור חריג קודם לאישורה ובוודאי לאחר אישורה. "לציבור בכללו ולמגזר העסקי בפרט יש את הזכות להביע את דעתם קודם שמטילים עליהם עול נוסף". למרות הבטחות משרד הפנים לשקיפות הנתונים ופרסומם, הבקשות המאושרות לשנת 2006 טרם פורסמו.