לין לממשלה בעקבות פרשת הארנונה בת"א: בטלו אישורים
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, קרא הבוקר לשרי האוצר והפנים לבטל לאלתר את מנגנון האישורים החריגים בארנונה שנועד לפתור בעיות נקודתיות בלבד. "המנגנון יצר מדיניות משוללת אחריות תקציבית הממריצה את הרשויות להמשיך ולבקש כסף קל למימון הגירעונות במקום לשפר את תפקודן".
אישורים חריגים הינם תוספת לעליה השנתית בשיעור הארנונה הכללית ותוספת לאישורים החריגים של שנים קודמות. בפועל רשויות רבות משתמשות במנגנון זה בכדי להעלות את תעריף הארנונה מעבר למה שאושר, כך שלמעשה המנגנון הפך להיות 'ריבית דריבית'. "אי אפשר להסכים למצב בו האישור הכללי נעשה בדיון ציבורי פתוח ולאחר מכן עוקפים החלטות אלה בסתר וללא ידיעת הציבור. זוהי דרך עוקפת חקיקה שמנציחה מצב מעוות בו הרשויות המקומיות ממשיכות להעמיס על כתפי המגזר העסקי את בזבזנותן וחוסר יעילותן".
בשבוע שעבר פרסמנו ב-Bizportal, כי בעקבות קביעה של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב לפיה - שאז 2001 גבתה עיריית תל-אביב ארנונה בשיעור של כ-8% מעל המותר, החליטה לשכת המסחר תל-אביב לפעול כדי שהמגזר העסקי יקבל את הכספים המגיעים לו בהתאם לקביעת הערכאות המשפטיות.
במסגרת זו הלשכה תדרוש מהעירייה להשיב את הכספים לבעלי העסקים אם במזומן - ואם בקיזוז עתידי של חיובי הארנונה לתקופה של שנתיים. מהערכה ראשונית של אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר עולה כי העלות הנוספת למגזר העסקי לשנים 2001 ועד 2005 נאמדת בכ-170 מיליון שקל.
כזכור, אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר מצא, כי בשנת 2005 הוגשו לשרי הפנים והאוצר 80 בקשות של רשויות מקומיות לאישורים חריגים, מתוכן 39 בקשות שאושרו לרשויות להעלאת שיעור הארנונה לעסקים (באופן מלא או חלקי); 26 רשויות שבקשותיהן אושרו אך אינן כוללות נכסים השייכים למגזר העסקי או שהאישור כולל שינוי סיווג. שיעור הארנונה באותן 39 רשויות, עלה בממוצע בכ-5.5% בשנת 2005, תוספת של כ-52 מיליון שקל להכנסות אותן הרשויות, שמשמעותה ירידה של כ-20% בגרעונן המצטבר.
לדוגמה: בשנת 2001 שרי האוצר והפנים נתנו אישור חריג לעיריית ת"א להעלות את הארנונה לכלל העיר בשיעור של 2.12% ולבצע שינוי מבני שכלל ביטול גילאי הבניינים. כתוצאה מכך עלו תעריפי הארנונה לאלפי עסקים בעיר עד לכ-40%. לאחרונה ביהמ"ש המחוזי הודיע כי עיריית ת"א פרשה באופן שגוי את הצו שאושר ולכן גבתה ארנונה מעבר למותר.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
