בעקבות לחץ: דיון חוזר על ערוצי הספורט בטלוויזיה
בעקבות בקשתה של HOT, כפי שניסחה זאת במכתב שהפנתה למועצה לשידורי כבלים ולווין, שלא לדון היום (חמישי) באישור ערוצי הספורט החדשים בתשלום - החליטה המועצה שלא לקבל החלטה בנושא.
בדיון שהתקיים היום בנוכחות נציגי ערוץ הספורט ונציגי yes, ובעקבות מכתבי מחאה שונים שהגיעו לחברי המועצה, דוגמת מכתב הסטודנטים ומחאת לקוחות הלווין והכבלים, החליטה המועצה לקיים שימוע ציבורי. השימוע יתקיים הן לגבי סוגיית המעבר ממתכונת תשלום לפי צפייה לערוצים ליניאריים, והן בסוגיית השמירה על חבילת הבסיס והתנאים שיש לקבוע, במטרה למנוע זליגת תכנים מערוצי הבסיס לערוצים בתשלום.
בדיון הובהר כי המעבר ממתכונת תשלום לפי צפייה (PPV) לערוצים המבוקשים אמור לחסוך כסף לציבור. יחד עם זאת עדיין מבקשת המועצה לבחון את השלכות המעבר על שוק שידורי הספורט בישראל.
בנוסף נדונה עמידת ערוץ 5 בחובותיו, בעקבות החלטתו החד צדדית להסיר אמש (רביעי) את אולפן ליגת האלופות מהערוץ, דבר שנעשה לאור החשש מחוסר הגנה על תכני הערוץ באם יאושרו ערוצי הספורט החדשים. נציגי ערוץ הספורט הביעו עמדתם בדיון, כי יש לקיים שימוע ציבורי, וכי מתן אישור לערוצים נוספים ללא מגבלות ראויות - יפגע אנושות בערוץ הספורט, בחבילת הבסיס ובערוץ 5 פלוס.
מאידך, סמנכ"ל הרגולציה של yes, מיכל רפאלי-כדורי, טענה כי כל עיבוי מלאכותי של חבילת הבסיס, מבלי שיותר בשידוריו פרסומת, ינציח את הפסדי הפלטפורמות. בנוסף, ביקשה רפאלי-כדורי מחברי המועצה לתת דעתם על הכוח, שלעיתים פוגע בלקוחות, שיש לבעלי זכויות ספורט על הפלטפורמות, באופן שלעיתים מעמיד את הפלטפורמות חסרות אונים. כוח זה מעורר את השאלה, האם ההגבלות שהוטלו על בעלויות הפלטפורמה בערוצים, לא מחייבות דיון מחודש.
דוגמה לכוח זה ניתן היה לראות אמש: ההחלטה של ערוץ 5 להסיר את ליגת האלופות, גררה מצד HOT ו-yes את פתיחת ערוץ ספורט 5 פלוס לצפייה ללא תשלום בשעות הערב, לכל לקוחות הכבלים והלווין.
עו"ד יורם מוקדי, יו"ר המועצה לכבלים ולווין: "אני סבור כי מעבר לערוצים במקום מתכונת של תשלום לפי צפייה הינו צעד נכון, מה גם שבטווח המיידי הוא מוזיל עלויות לצרכן, נוכח הכוונה להמשיך לחייב שידור משחקים בודדים. המועצה צריכה גם לקחת בחשבון את האיזונים בשוק שידורי הספורט, כפי שעשתה עד כה. בכוונתי לסיים נושא זה טרם פרישתי".
ב-HOT סירבו להתייחס לנושא.
עו"ד איתן ארז, שפנה בשם לקוחות הכבלים והלווין ועמותת ’עמי"ת בלשכה’ למוקדי, בדרישה שלא לאשר את העלאת הערוצים החדשים, מסר היום לאייס: "אני רואה בזה ניצחון גדול לעמותת ’עמי"ת בלשכה’ ולציבור הצרכנים. צריך שהכל יהיה פתוח וגלוי, לאור השמש".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
