בורסה: המעו"ף בשיא חדש; אסים השקעות זינקה כ-21%
יום נוסף של עליות שערים עבר על המדדים המובילים באחד העם, כאשר מדד המעו"ף חתם בשיא של כל הזמנים - 924.81 נקודות. על המסחר הקשו מניות הבנקים שחתמו את יום המסחר במגמה מעורבת בעקבות דוחות מעורבים.
כאמור, עונת הדוחות הכספיים בעיצומה, אתמול ריכז את מרבית העניין הדוח הרבעוני של בנק הפועלים, כשהבוקר הצטרפו אליו גם הבנק הבינלאומי, ומזרחי טפחות. את הכותרות הראשיות תופסת היום חברת כיל עם פרסום תוצאותיה לרבעון, דוחות נוספים פרסמו גם חברת דור אלון, ב.ס.ס.ח, וגולן פלסטיק.
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר בעליות שערים, במרכז המסחר, בולטות מניות הטכנולוגיה על רקע דו"חות מעודדים של דל שפורסמו אמש בתום המסחר. בנוסף, היום במאקרו פורסם נתון תביעות האבטלה, עוד יפורסם בהמשך המסחר סקר הצרכנים של מישיגן, לצד מלאי הנפט השבועיים.
מדד ת"א 25 עלה 0.76% לרמת 924.81 הנקודות, מדד ת"א 100 התחזק 0.68% לרמת 935.51 הנקודות ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15 הוסיף 0.98% לרמת 383.99 הנקודות.
בסיכום יום המסחר במט"ח נחלש השטר הירוק ב-0.09% כשהיציג נקבע על 4.321 לשקל. האירו התחזק 0.42% לשער של 5.566 לשקל. בנוסף, הזוג אירו/דולר נסחר בעליה של כ-0.34% ונסחר סביב רמה של 1.2884 לדולר.
מניות במרכז
קבוצת כימיקלים לישראל ( כיל ) דווחו היום (ד') על תוצאות הרבעון השלישי של 2006. מהדו"חות עולה, כי הירידה בכמויות של אשלג שנמכרו, שנבעה כאמור מההתמשכות המשא ומתן בין יצרני האשלג העולמיים ללקוחות הסינים וההודים וכן הגידול בעלויות של תשומות מרכזיות, ובכלל זה עליית מחירי האנרגיה, חלק מחומרי הגלם ועלויות הובלה יבשתית, הובילו לשחיקה ברווחיות שקוזזה חלקית על ידי רכישת פעילות אסטריס והמשך תהליכי התייעלות.
מניות בנק הפועלים המשיכו לרכז עניין, לאחר שפרסמו אתמול תוצאות מאכזבות הגיבו מניות הבנק הגדול במדינה בירידה של 2.4%. הבנק הציג גידול של 2.1% בסעיף הרווח הנקי, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך אלמלא רווחי המכירה של בנק אוצר החייל היו רווחי הבנק צונחים ב-20%.
בנוסף לדוחות הכספיים של הבנק, חברת תעשיות מלח הודיעה אתמול כי היא מנהלת מו"מ למכירת גרעין השליטה בחברה. במידה ואריסון תרכוש את השליטה תהפוך לבעלת השליטה היחידה בבנק. בנוסף לכך ביססה אריסון גם את גרעין השליטה שלה בבינוי ושיכון. אריסון שמחזיקה כעת כ-36% ממניות החברה חתמה על הסכם רכישת מניות העובדים תמורת 130 מיליון דולר.
ובהמשך לרצף הרכישות, הודיעה היום שרי אריסון כי היא נכנסת לתחום טכנולוגיות המים. לשם כך חברה אשת העסקים לבוקי אורן, לשעבר יו"ר דירקטוריון חברת מקורות, וחתמה עימו על חוזה לפיתוח מיזם השקעות בתחום טכנולוגיות מים, אשר היקף השקעותיו יהיה כ-100 מיליון דולר.
חברת טבע מושכת תשומת לב בעקבות הודעתה אתמול, כי הגיעה להסכם מקיף עם חברת פייזר (Pfizer) בנוגע ל-azithromycin (אנטיביוטיקה), idarubicin ו-epirubicin (תרופות לטיפול בסרטן) ומכירות של מוצרים גנרים אלו. ההסכם פותר ודוחה את כל תביעות הפטנטים התלויות ועומדות שהוגשו על-ידי Pharmacia כנגד ( חברת בת של פייזר) Sicor (חברת בת של טבע), לגבי מכירות Sicor של המוצר הגנרי idarubicin ולגבי כל תביעות הפטנטים שהוגשו על ידי פייזר לגבי מכירות טבע של המוצר הגנרי azithromycin.
לאחר רבעון קודם מוצלח במיוחד פירסם הבנק הבינלאומי (בינלאומי 5 ) שבשליטתו של איש העסקים צדיק בינו תוצאות עגומות למדי לרבעון השלישי 2006. בשורה התחתונה, הסתכם הרווח הנקי לרבעון ב-120 מיליון שקל, לעומת 148 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ירידה של 18.9%. בבנק מסבירים את הירידות ברווחי יעודה לפיצויים גבוהים ברבעון המקביל אשתקד ובירידה חדה בשיעור האינפלציה שקיזזה את הטבת המס.
חברת אלרוב נדלן ומלונאות מרחיבה את היקף נכסיה בשוויץ באמצעות חברת הבת PIH, חתמה על הסכם לרכישת מרכז הפצה במחוז VAUD, סמוך לעיר לוזאן שבשוויץ תמורת יותר מ-140 מיליון שקל.
עוד בסקטור הנדל"ן- חברת גזית גלוב משפרת את הצעתה לרכישת מניות חברת מילס בשיעור של 4%. החברה הודיעה כי הגישה הצעה להנהלת The Mills Corporation להשקעה של החברה במניות מילס בסכום של עד 1.2 מיליארד דולר על פי מחיר של 25.5 דולר למניה, חלף מחיר של 24.5 דולר למניה שהיה נקוב בהצעה המקורית של החברה.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
