עמלות הבנקים: צרור עצות לאזרח המתוסכל
שוב מעלים את העמלות. מוחותיהם הקודחים של הבנקאים הצליחו להמציא לנו עמלות חדשות שלרובנו אין מושג ירוק מה פירושן, אבל לכולנו ברור ששוב המערכת הגדולה והמשומנת הזאת שולחת יד רחבה לתוך כיסינו המצומק. העילה הפעם - ארבע שנים של שקט מצידם של הבנקים שגרמה להחזרת הפזמון הישן שמתנגן מזה עשרות שנים.
עם חלוף השנים, הפגנות המוניות הן כבר מזמן לא חלק מהלקסיקון של הישראלי הממוצע, זה שנפגע בקטן אך לאורך זמן, וממשיך לבלוע את הצפרדע יום אחרי יום, יחד עם מאות אלפים שכמותו. הבנקים יודעים את זה, ומנצלים את המהלך עד תום. מנגד, הציבור שנפגע באופן קשה מהבנקים – כמו אותם אלפי משפחות שפונו מדירותיהם לאחר שלא עמדו בתשלומי המשכנתא אינו חזק מספיק בכדי לנהל ולהוביל את המערכה. הזעקה החלושה שמשמיע הציבור מופנית באופן אוטומטי אל האחראים על הבנקים בממסד, אך מהמפקח על הבנקים, מתגלגלת האחריות אל המועצה לצרכנות, וחוזר חלילה כשבשורה התחתונה זה נראה כמו קרב אבוד וחוסר האונים רק גובר.
אפקט הדומינו שגרם להעלאת העמלות על ידי הבנקים - בנק אחר בנק, הוכיח שוב שאין כל תחרות ביניהם. גם אם בנק אחד היה גובה תעריפי עמלות מופחתים, האם זה היה משנה את המצב ? כמה מבינינו היו עוברים בנק? כשמה שעומד לפניך זו מסכת של התעללות ארוכה, בירוקרטיה בלתי נדלית שבסיומה, ורק לאחר חודשים ארוכים, תזכה להעביר את חשבון הבנק שלך. וגם אז, ללא כל ערבויות שהבנק אליו אתה עובר לא יעלה את העמלות יום אחרי המעבר.
הדרך היחידה שמסתמנת אל מול הבנקים הינה - התאגדות.
במגזר החרדי זה עובד יפה ומצליח לחולל שינויים, וראינו זאת רק לאחרונה במצעד הגאווה. התאגדות אמיתית אינה חייבת להסתיים בהפגנות סוערות בכיכר, או מול סניף הבנק המרכזי, התארגנות של מס' גופים מקצועיים יכולה לחולל מהפך שיקנה כוח קיבוצי קטן אל מול הכרישים ולהוביל לפתיחתם של בנקים קטנים לאיגודים מקצועיים שירכזו את חשבונותיהם של החברים בהם ללא התפרעות בעמלות ובתנאים מועדפים. בחו"ל זה פועל יפה במשך שנים.
ובכל זאת, עד שתתחולל המהפכה, או עד שיחוקקו שינוי מהותי שיאפשר פיקוח על הבנקים קבלו צרור עצות לאזרח המתוסכל:
לעצבניים שבניכם, אלו שמתעקשים לעזוב את הבנק, צמאים לנקמה בממסד, ומשתוקקים לראות את פניו של מנהל הסניף המקומי בשעה שאתם מודיעים לו שאתם מעבירים את חשבון הסטודנט שלכם לבנק אחר - קיימת האפשרות (הלא מושלמת אני חייב לציין), לעבור לבנק הדואר.
חשוב לציין שבבנק הדואר אין כל אפשרות להיכנס למינוס, אך מצד שני, בנק הדואר מהווה אלטרנטיבה זולה, עם פעילות של צ'קים, כרטיסי אשראי וללא עמלות. כמובן שקיימת גם אופציה משולבת של השארת החשבון הקיים והעברת המשכורת החודשית לבנק הדואר, פעולה זו לבדה בתזמון של אלפי אנשים עשויה בהחלט להפחיד את הבנקים הגדולים.
לעצלנים שבינינו, אלו שלעולם לא יעזבו את הבנק, בעיקר כי לא נעים להם מהפקידה גילה - ידידת המשפחה. נסו לקצץ בהוראות הקבע - מהלך שיחסוך לכם עמלות שורה, הפחיתו השימוש בצ'קים ובמקביל הגדילו את השימוש בכרטיס אשראי.
בצעו פעולות באמצעות האינטרנט, וכשאתם מושכים מזומן בכספומט הוציאו סכום גבוה, וכך תימנעו מהכפלת העמלה הקבועה. והכי חשוב - המשיכו לעקוב אחר השינויים בעמלות ובחקיקות, ואם כלום לא יזוז, יתכן וגם אתם תחליטו לקבוע עם החבר'ה להיפגש בהפגנה בכיכר.
