סוכל ניסיון לפוצץ מטוס אל-על בגרמניה
ששת האנשים ממוצא מוסלמי שנעצרו בסוף השבוע בחשד לפוצץ מטוס בגרמניה תכננו לפגוע במטוס של חברת אל-על – כך דיווח הערב העיתון "די-וולט" מפי גורמים במשרד התובע הכללי במדינה. על פי החשד, השישה תכננו להשתמש בעובד של שדה התעופה בפרנקפורט כדי להבריח למטוס פצצה מוסתרת בתוך מזוודה. ככל הנראה הפיגוע תוכנן להתבצע בתקופת משחקי גביע העולם בכדורגל שנערכו בגרמניה בקיץ האחרון.
כמה מהחשודים יצרו קשר בקיץ האחרון עם אדם בעל אישור ביטחוני בנמל תעופה בגרמניה. אותו אדם היה מוכן להבריח תיק עם מטען חבלה לתוך מטוס בתמורה לתשלום. החשודים עדכנו את שולחיהם, אך לא הצליחו להגיע להסכמה על גובה התשלום.
ששת החשודים נעצרו ביום שישי האחרון, אך חמישה מתוכם שוחררו למחרת אחרי חקירה. חשוד נוסף עדיין נמצא במעצר על עבירה אחרת. עדיין לא ידוע איזה ארגון שעומד מאחורי החשודים. כמו כן ישנם חשודים נוספים, אך עדיין לא ידועה זהותם. במהלך המעצרים בוצעו חיפושים בתשע דירות במדינות ריינלנד-פלטינייט והסה שבדרום-מערב גרמניה.
דובר משרד הפנים הגרמני לא הסכים להסביר מדוע החשודים שוחררו למרות שהם עדיין תחת חקירה. "אני לא יכול להגיב על ההחלטה לשחרר אותם", אמר.
דובר של חברת אל-על אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי החברה לא מגיבה על עניינים ביטחוניים.
גם לפני שנה היה מטוס של אל-על על הכוונת של הטרור, הפעם בהולנד. סמיר עזוז, הולנדי ממוצא מרוקני בן 20, נעצר יחד עם כמה חשודים נוספים בחשד שתכנן להפיל מטוס של אל-על בשדה התעופה "סחיפהול" במדינה.
לפני מעצרו מצאה משטרת אמסטרדם את צילומי צוואתו של עזוז. "אוסאמה בן-לאדן ואבו-מוסעב זרקאווי הזהירו אותכם בעבר, אבל בהולנד יש ממשלה צלבנית שתומכת בנשיא בוש", נשמע עזוז אומר בקלטת שהשאיר. "אזרחי הולנד נחשבים לחיילים כיוון שהם בחרו את הממשלה, בעזרת אללה אנחנו ננקום בהם ונשפוך את דמם כאן, כפי שהם סייעו לעשוק את המוסלמים בישראל".
בית המשפט שחרר את עזוז בטענה שתוכניותיו לא היוו איום. לאחר כמה חודשים הוא נעצר בעקבות הקשחת החוקים נגד הטרור. לפני כחודשיים נפתח משפטם של עזוז ושל חמישה נאשמים נוספים, המואשמים בהשתייכות לארגון טרור, תכנון פיגועים ואחזקת נשק.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
בנקים רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.
