או.אר.טי: הרווח ברבעון זינק ב- 300% ל-4.5 מ' ש'
חברת או.אר.טי טכנולוגיות ( רפק ), סיימה את הרבעון השלישי של שנת 2006 עם תוצאות מרשימות. בשורה העליונה, הכנסות או.אר.טי ברבעון השלישי צמחו בכ-31% והסתכמו ב-55.1 מיליון שקל, לעומת כ-42.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2006 סיימה החברה עם הכנסות בסך 149.1 מיליון שקל, עליה של 32% לעומת הכנסות של כ-113 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
את מירב הכנסותיה של או.אר.טי ניתן לזקוף לזכותה של חברת הבת אורפק, הנסחרת בבורסת ה-AIM בלונדון. אורפק, המפתחת מערכות תדלוק וניהול תחנות דלק, סיימה את הרבעון השלישי של שנת 2006 עם הכנסות בהיקף של 52 מיליון שקל, עליה של כ- 25.1% לעומת הכנסותיה ברבעון המקביל אשתקד שהסתכמו בכ- 41.6 מיליון שקל.
בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2006 הסתכמו הכנסותיה של אורפק בכ-144 מיליון שקל, עליה של כ- 31.3% בהשוואה ל-109.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
גם בשורת התחתונה, הציגה החברה צמיחה מרשימה, תוך שהרווח הנקי ברבעון זינק בלמעלה מ-300% ל-4.5 מיליון שקל, לעומת רווח של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הגידול בהכנסות אורפק נבע, בין היתר, מהמשך האספקות בשוק ההודי לענקית הדלק HPCL, מאספקות ראשונות במסגרת ההסכם עם Shell בטורקיה ומעסקאות נוספות ברומניה, רוסיה ומקסיקו. צבר ההזמנות של אורפק לרבעון הרביעי גדול מזה שהיה ברבעון המקביל אשתקד, ולכן, להערכת החברה, גם בתוצאות שנת 2006 כולה, תציג החברה שיפור משמעותי בתוצאותיה.
הרווח הנקי של אורפק ברבעון השלישי צמח ב-27.3% והסתכם בסך 7.6 מיליון שקל, לעומת 5.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. את תשעת החודשים סיימה החברה עם רווח בסך 20.1 מיליון שקל, עלייה של כ-30% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2005, אז הרוויחה החברה כ-15.4 מיליון שקל.
ראוי לציין, כי בתקופת הד"וח אוחדו תוצאותיה של אורפק לפי שיעור אחזקה של 57.4%, לעומת שיעור אחזקה של 73.4% בתקופה המקבילה אשתקד (הירידה בשיעור האחזקה נובעת עקב הנפקת אורפק בדצמבר 2005.
אחזקתה השניה של או.אר.טי, טרנסווי, העוסקת בתחום פעילות מערכות לניהול ציי רכב ואמצעי תשלום אלקטרוניים, סיימה את הרבעון הנוכחי באיזון, זאת לאחר שסיימה את הרבעון המקביל בהפסד של כ-600 אלף שקל.
הכנסותיה של טרנסווי ברבעון הנוכחי הסתכמו ב-3.1 מיליון שקל עליה 362%, לעומת הכנסות של 700 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד. את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה טרנסווי עם מכירות בסך 5 מיליון שקל, גידול של 54%, לעומת 3.2 מיליון שקל, בתקופה המקבילה אשתקד.
או.אר.טי ממשיכה לשמור על איתנות פיננסית עם הון עצמי של 79.3 מיליון שקל בסוף הרבעון השלישי, המהווה כ-40% מסך המאזן וללא התחייבויות לבנקים.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
