מט"ח: הדולר ממשיך לטפס - מוסיף 0.2% סביב 4.315 ש'
עם פתיחת המסחר נחלש השקל כנגד העקריים. הדולר מטפס ב-0.18% ונסחר סביב הרמות של 4.3156 אל מול הדולר. זאת, לאור פירסום התחזית האינפלציונית שמצביע על ירידה ב 0.5% לרמת אינפלציה של 1.4% בחישוב שנתי. האירו מתחזק אף הוא ב-0.62% ונסחר סביב רמה של 5.5393 שקל.
בעולם
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי עם פתיחת המסחר הדולר מקבל תמיכה ומתחזק מעט אל מול היין, זאת על רקע פגישת ה-G20 (עשרים הכלכלות הגדולות והמשפיעות בעולם), הפגישה נערכה במשך יומיים, שבת וראשון ונועדה לדון בערכי המטבעות והשפעתם על האינפלציה בעולם. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.2840 אל מול האירו, סביב הרמות של 117.90 אל מול היין וסביב הרמות של 1.8940 אל מול הסטרלינג.
בסיום פגישת ה-G20 הועבר מסר לכלכלות הגדולות הטוען לגמישות מירבית של שערי החליפין, דבר שמטרתו לייעל את השווקים ולהקל על קשרים כלכליים בין מדינות העולם. יחד עם זאת, נראה כי השפעת הפגישה הייתה מעט מוגבלת, "ציפינו להצהרות ברורות ונוקבות יותר לגבי שערי החליפין, אך לא היו כאלה", מוסר שינקו סקוריטיס, אסטרטג מטבעות בכיר מיפן.
בגוש באירו שומר המטבע האירופי על כוחו כנגד העיקריים ואף מקבל תמיכה חזקה מנגיד בבנק המרכזי (ECB),ז'אן קלוד טרישה, "טרישה אמר כי יש להישמר מסכנת האינפלציה ואף רמז להעלאות ריבית נוספות בשנה הקרובה",מוסר טריידר בכיר מבנק השקעןת יפני.
היום המשקיעים יעקבו אחר פרסום מדד המחירים ליצרן מגרמניה, נתון זה עשוי לרמוז האם קיימת סכנה אינפלציונית, התחזית היא לירידה של 0.1% כאשר כל מספר גבוה מרמה זו יוצר צפייה להעלאת ריבית ועשוי לתמוך באירו.
זהב: מחירי הזהב מרימים ראש מרמתם הנמוכה בעיקר עקב התעוררות הביקושים, "התמיכה הגדולה לזהב הגיעה מכיוונם של סוחרים גדולים שמקווים לנצל את היפוך המגמה",מוסר אנליסט בכיר מבית השקעות באוסטרליה. "יש לשים לב האם יצליח הזהב לפרוץ שוב את רמת ההתנגדות של 630 דולר",מוסיף הבכיר. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 624 דולר לאונקייה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
