השבוע באחד העם נפתח במימושים; פמס זינקה ב-8%
הבורסה התל אביבית חתמה את יום המסחר הפותח של השבוע בירידות שערים. במסחר שהחל במגמה מעורבת, התחלף לירידות שערים לאחר כמחצית השעה והתנהל בטריטוריה השלילית עד סופו. מחזור המסחר שמר על רמתו הממוצעת לימי ראשון והסתכם ב-955 מיליון שקל.
ברקע, הוריד ה"אקונומיסט" את תחזית הצמיחה שלו לכלכלת ישראל ב-2006 לצמיחה של 4.2%, לעומת התחזית הקודמת מאוגוסט, שעמדה על צמיחה של 4.5% ב-2006. באשר לשנת 2007, צופים הכלכלנים הכלכלנים צמיחה של 4.2%, לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 3.6%.
מדד ת"א 25 ירד ב-0.3% לרמת 920.3 נקודות, מדד ת"א 100 נחלש ב-0.37% לרמת 930.13 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15 נחלש ב-0.44% לרמת 379.26 הנקודות.
נציין, כי גם השבוע ימשיכו לרכז עניין תוצאות הרבעון השלישי של 2006, כאשר שטראוס-עלית צפויה לפרסם את דו"חותיה מחר, בנק הפועלים צפוי לפרסם את תוצאותיו ביום שלישי וכיל תדווח ביום רביעי.
כלכלני בנק הפועלים ציינו בסקירתם השבועית, כי עיקר התשואה החיובית במדדים הכבדים הושגה בחודשיים האחרונים, ולכן הם סבורים, כי אנו עלולים להיות קרובים למיצוי של גל עליות זה, ולקראת סוף השנה המומנטום החיובי במניות הכבדות עשוי להעצר כשהמשקיעים ירצו לקבע את התשואות שהניבו בשבועות אלה.
כלכלני לאומי מסרו בסופ"ש, כי המשך העליות בשווקים הבינלאומיים, ובפרט אלה בארה"ב נתנו בשבוע הקודם דחיפה לשוק הישראלי. נציין, השבוע יהיה שבוע מסחר קצר בוול סטריט. ביום חמישי יחול חג ההודיה בארה"ב ולכן לא יפעלו הבורסות וביום שישי יתקיים יום מסחר מקוצר. אצלנו באחד העם, ביום חמישי צפויות לפקוע האופציות על המעו"ף.
בזירת המט"ח: היום לא מתקיים מסחר, ביום שישי איבד הדולר 0.25% אל מול השקל ושערו היציג נקבע על רמת 4.308 שקל. גם האירו נחלש אל מול השקל, ירד ב-0.44% ושערו היציג נקבע על רמה של 5.5054 שקל.
מניות במרכז
החברה לישראל מעבירה הילוך בתחום הדלקים החלופיים. החברה שבשליטת האחים עופר מגלה עניין בתחום הדלקים הביולוגיים והודיעה כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת 49.9% ממניות חברה מזרח אירופאית לא פעילה בתחום ייצור וסחר של שמן גולמי. על פי דיווח החברה לישראל, צפויה החברה להשקיע סכום של 132 מיליון דולר לצורך הרחבת הפעילות הקיימת וכניסתה לתחום ייצור ביו דיזל.
חברת אפריקה נכסים מקבוצת אפריקה ישראל, דיווחה היום (א') על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של שנת 2006. יצויין, כי התוצאות מצביעות על המשך הגידול בהכנסות וברווח התפעולי של החברה לצד המשך צמיחה מתונה יותר בהשוואה ל-3 הרבעונים הראשונים של 2006.
השמועות באורכית, המשיכו גם היום לדחוף את המנייה מעלה. זאת, למרות שברקע בית ההשקעות אנטברברג ניפץ את ההערכות בדבר רכישתה של אורכית ע"י ענקית התקשורת סיסקו, והגדיר אותן כלא סבירות.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
