הממשלה חולה: החולים ישלמו - חולי ALS מחפשים תרופה
אוזלת ידה של הממשלה בישראל בנושא הטיפול בחולים במחלות קשות ובעיקר, בנושא תקצוב המו"פ בתחום הגיעה לשיא חדש. מחלת ה-A.L.S (ניוון שרירים) היא מחלה שגורמת לפגיעה בעצבים המוטוריים. כתוצאה מכך מתנוונים השרירים באופן הדרגתי ומהיר עד כדי שיתוק מוחלט, כולל שרירי הבליעה, הדיבור, ולבסוף שרירי הנשימה. תוחלת החיים הממוצעת לחולה, מזמן האבחון, היא כשלוש שנים. סיבת המחלה אינה ידועה.
מחלת ה-ALS היא מחלה קטלנית ונדירה (600 חולים בישראל, 120,000 בעולם המערבי) שאין לה תרופה. הסיבה לכך היא שאין עדיין קצה חוט בחקר המחלה בעולם שיאפשר לחברות התרופות להיכנס לתחום ולהשקיע בפיתוח תרופה.
כדי להתמודד עם הבעיה הזאת הקים אביחי קרמר, בחור ישראלי צעיר אשר חלה במחלה, עמותה בארה"ב בשם PRIZE4LIFE. מטרת העמותה היא להאיץ את חקר המחלה באמצעות מתן פרס כספי גבוה לחוקרים אשר יפתרו את הבעיות המרכזיות המונעות מציאת טיפול יעיל במחלת ה-ALS.
גישה זו איננה שגרתית בעולם המחקר, והיא מאפיינת את היזמות הייחודית של אביחי קרמר וקבוצת חולים נוספים מישראל וחבריהם, אשר שמו להם למטרה למצוא טיפול למחלה.
הפרס, שנקרא על שמו של אביחי, עומד על 3.5 מיליון דולר, והוא יינתן לחוקר אשר יוכיח פריצת דרך משמעותית בחקר המחלה. היתרון בשיטה הזאת הוא עידוד עוד חוקרים להיכנס לתחום.
הפרס, אשר התנאים המלאים לקבלתו מפורטים בתקנון המצוי באתר עמותת PRIZE4LIFE מתחלק לשניים: מיליון דולר עבור מציאת ביו-מרקר (BIOMARKER) שיאפשר לבחון בדיוק רב ואמין יותר את יעילות הטיפולים בחולי ALS. והחלק השני - שניים וחצי מיליון דולר יוענקו לפיתוח של טכניקה שתאפשר לבדוק בצורה מהירה וזולה בתנאי מעבדה חומרים כימיים קיימים כדי לבחון האם יש בהם פוטנציאל אפשרי לתרופה ל-ALS.
כלים אלו יאפשרו לקצר את משך המחקרים למציאת תרופה למחלה ולהוזיל משמעותית את עלותם הגבוהה. בישראל מתרחשת מהפכה שקטה בתחום חקר ה-ALS בזכות הפעילות של עמותת ישראלס –העמותה לחקר מחלת ה-ALS בישראל. העמותה הוקמה לפני כשנתיים במטרה לקדם את המחקר של המחלה בארץ, וכיום היא מממנת מספר מחקרים מבטיחים בתחום הזה בישראל. בעמותה פעילים מספר חולים וביניהם גם אביחי קרמר, המסיים כרגע את לימודי ה-MBA באוניברסיטת הרווארד.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
