תשלומי מעביד לקה"ל בעבור בעל שליטה בחברה

שאלה ------ תשלומים לקרן השתלמות בעבור בעל שליטה בחברה הם בשיעורים מרביים אלה: 7.5% - חלק המעביד; 2.5% - חלק העובד. למעביד מוכרת ההוצאה עד לשיעור 4.5% מן המשכורת הקובעת. דוגמות מספריות - לאמור לעיל: בשנת 2006 השתכר בעל השליטה 100,000 ש"ח; המעביד הפריש בעבור הסך 60,000 ש"ח, דהיינו: 4,500 ש"ח; ובמקביל, הפריש העובד 1,500 ש"ח.

מה הוא החישוב הנכון מבין שתי האפשרויות האלה: א. החלק הלא-מוכר למעביד הוא 1,800 ש"ח [מן החישוב: 3%X 60,000]. ב. כל הסך 4,500 ש"ח הוא מוכר, מאחר שהוא לא עבר את המכפלה 4.5% X 100,000, שתוצאתה היא 4,500 ש"ח.

תשובה ------- לכאורה, אפשר להצדיק את הגישה הכלכלית המהותית, אשר לפיה יש לנקוט את דרך החישוב, אשר מצויה באפשרות ב' שבשאלה לעיל. אולם, בחוזר מקצועי של רשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"] מיום 20 בספטמבר 2005 נקבע, לעניין פרשנות סעיפי-משנה 3(ה1) ו-3(ה3) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], בדבר הפקדות בקופת גמל לתגמולים ולקצבה - כי החל משנת המס 2006 יש לנקוט את אפשרות א' שבשאלה לעיל. אף על פי שהחוזר לא עסק בהפקדות בקרן השתלמות לפי סעיף 3(ה) לפקודה - אפשר להסיק מן הדמיון שבין הסעיפים לעניין הגבלת מטרת ההפקדה והניסוח הדומה, כי גם בהקשרה של קרן השתלמות תהיה עמדת רשות המסים דומה. לפיכך, בעניין המתואר בשאלה, כדי להימנע מהצורך בתיאום ההוצאה, יש להגדיר בתוכנת המשכורת הפקדה בסך 4,500 ש"ח בגין משכורת בסך 100,000 ש"ח ולא בגין משכורת בסך 60,000 ש"ח בלבד [בהנחה שהמשכורת אינה כוללת החזרי הוצאות ותשלומים אחרים, שאי אפשר להפקיד בגינם בקרן השתלמות כמפורט בסעיף 3(ה) לפקודה].