יום של דשדוש נחתם בעליות: מדד הבנקים טיפס ב-1.6%
הבורסה התל אביבית חתמה את יום המסחר הראשון לשבוע במגמה מעורבת. המסחר שנפתח בירידות קלות התנהל לאורך רוב שעות היום לללא כיוון מוגדר כאשר המדדים המרכזיים, המעו"ף ות"א 100 נעים סביב רמות הפתיחה.
בקרב הסקטורים הבולטים ניתן לציין את מדד הבנקים שבלט מעל השאר תוך שהוא מציב את המדדים המרכזיים בטריטוריה הירוקה. מנגד מדד התל טק, הגיב בירידה של למעלה מ-1% על רקע פערי ארביטראז' שליליים מכיוונן של הדואליות הנסחרות בבורסות וול סטריט.
מחזור המסחר היה ער למדי והסתכם ב-1.21 מיליארד שקל, גבוה מהממוצע בימי ראשון.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.11% לרמת 894 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.05% לרמת 911.2 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15 איבד 1.08% לרמת 380.5 הנקודות.
בזירת המט"ח: היום לא התקיים מסחר אך נציין, כי השבוע האחרון היה חיובי למטבע האמריקני, לאחר הורדת הריבית ע"י נגיד בנק ישראל הצליח הדולר להשלים עליה שבועית של 0.3% ושערו היציג נקבע ביום שישי על רמת 4.294 שקל. שערו היציג של האירו נקבע על 5.4441 שקל.
ישראליות במרכז
מניות בנק הפועלים ריכזו את המחזור הגדול בשוק - 119 מיליון שקל. זאת, על רקע פרסום ההודעה כי דירקטוריון הבנק אישר את השלמת עיסקת הרכישה של הבנק הטורקי BankPozitif (בעבר- C-Bank). ההשקעה בבנק פוזיטיף צפויה להסתכם בכ-100 מיליון דולר בתמורה להקצאת מניות בשיעור של 57.55% מאמצעי השליטה בו.
חברת אלביט הדמיה נסחרה על רקע הצלחת ההנפקה הציבורית בבורסה הראשית בלונדון של חברת הבת Plaza Centers הנמצאת בבעלותה המלאה. כתוצאה מההנפקה אלביט הדמיה תרשום רווח הון של כ-600 מיליון שקל (כ-140 מיליון דולר). סה"כ גייסה החברה כ-290 מיליון דולר.
מניות חברת גרנית הכרמל ריכזו עניין לאור ההתפתחויות האחרונות במכירת השליטה בחברה. החברה מוחזקת כיום בידי דדי בורוביץ' וקבוצת גלנקור כשהיום צפויות 4 חברות להגיש את הצעותיהן למריל לינץ' שמנהלת את המכירה, בין החברות: ניו קופל, קירור-יפאורה, קבוצת לנדאו, ודויד עזריאלי. המחיר הראשוני נקבע על 250 מיליון דולר אך ההערכות הן, כי הוא עשוי להגיע גם ל-270-280 מיליון דולר.
קבוצת דלק נדלן, בניהולו של איליק רוז'נסקי התחזקה היום על רקע ההודעה, לפיה היא מתרחבת בשוויץ. חברת בת זרה בבעלות דלק בלרון בינלאומי, מקבוצת דלק נדל"ן, חתמה על עסקה לרכישת 3 בנייני משרדים בעיר ברן תמורת כ-500 מיליון שקל (כ-146.3 פרנק שוויצרי). חלקה של דלק בינלאומי בעסקה עומד על 45%. לחברה אופציה לרכישת 5% נוספים מהזכויות בנכסים במקרה והחברה המחזיקה בהם תונפק במחיר הרכישה. חברה זרה בבעלותו של יגאל אהובי תשתתף גם היא בעסקה בשיעור של 45%.
מניות אורכית נסחרו בירידות חדות, לאחר שחתמו את המסחר בנאסד"ק ביום ו' בירידות שערים במחזור מסחר ממוצע ורגוע. נזכיר כי בשבוע החולף נרשם מסחר חריג במניה על רקע שמועות לגבי לקוח חדש ומשמעותי. כיום יש לאורכית לקוח משמעותי אחד בלבד, חברת KDDI היפנית, ולכן לקוח משמעותי נוסף יהיה תרומה רצינית ביותר לשורת ההכנסות של החברה. המשקיעים במניות החברה מחכים זה זמן רב לידיעה בעניין לקוח חדש כאשר מתחילת השנה איבדה המניה קרוב ל-70% מערכה.
מניות חברת רדויז'ן נסחרו על רקע דיווחה של החברה ביום ה' על תוצאות הרבעון השלישי של 2006. בשורה העליונה, עקפה החברה את התחזיות שעמדו על 23.2 מיליון דולר ורשמה שיא של 23.6 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת הכנסות של 19.1 מיליון דולר ברבעון המקביל, אשתקד. עם זאת, התחזית לרבעון הבא מניחה המשך צמיחה מתונה בלבד להכנסות של 24.7 מיליון דולר.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
