היקף ההשקעה בחיזוק הצפון יגיע ל-4 מיליארד שקל

מתוך זה כמיליארד שקל מתקציב הממשלה הקיים. כמיליארד וחצי שקל מהתקציב התוספתי המיוחד, וכמיליארד וחצי שקל ממקורות חיצוניים
אסף מליחי |

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כינס היום בפעם השלישית את קבינט השרים לחיזוק הצפון וחיפה. בישיבה סקרו את פועלם נציגי הגופים העוסקים בגיוס משאבים בעם היהודי, ביניהם מנכ"ל איחוד הקהילות היהודיות של צפון אמריקה, יו"ר קרן היסוד, מנכ"ל הסוכנות היהודית, מנכ"ל אשל-ג'וינט ומנכ"ל הקק"ל.

ראש הממשלה הודה לארגונים על התגייסותם למשימה והוסיף כי "הדבר לא מפתיע, אך תמיד משמח מחדש, מאחר ודבר אינו מובן מאליו עד שהוא בא לידי ביטוי מעשי".

בישיבה סקר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, את היקף ההשקעה בצפון, בהתבסס על צפי גיוס התרומות שהוצג בישיבה. משרדי הממשלה עצמם יעבירו מתקציבם הקיים סכום של כמיליארד שקלים לחיזוק הצפון וחיפה, אשר יושקע בפרויקטים חדשים ובהאצת פרויקטים קיימים. בנוסף לכך, יושקעו בצפון ובחיפה תקציבי ממשלה תוספתיים בסך 1.53 מיליארד שקל, ותקציבים המתבססים ברובם על תרומות העם היהודי המוערכים בכ-1.5 מיליארד שקל.

תוספת ההשקעה באזור הצפון וחיפה צפויה לכן להגיע לסכום כולל של 4.03 מיליארד שקל, אשר אינו כולל את כספי הפיצוי והשיקום המשולמים על ידי מס רכוש, ואת ההשקעה הצפויה בתשתיות.

דינור סקר גם את חלוקת תקציב הממשלה התוספתי בין צוותי המשימה המקצועיים השונים. תוספת התקציב הגדולה ביותר (725 מיליון שקל) תחולק על ידי הצוות העוסק בביצוע פרויקטים לפיתוח ולחיזוק הצפון בראשות מנכ"ל משרד המשנה לראש הממשלה, הגב' אפרת דובדבני. הצוות העוסק בחיזוק הרשויות המקומיות יקבל סכום נוסף של 450 מיליון שקל, הצוות העוסק בפיתוח כלים כלכליים לסיוע לתושבים ולעסקים בצפון יקבל סכום נוסף של 280 מיליון שקל והצוות העוסק בטיפול באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ונפגעי חרדה ישקיע 75 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


צילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילןצילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן תשתף פעולה עם המכון האמריקאי ל-AI

שיתוף הפעולה עם USAII נועד לצמצם את הפער בכישורי AI, וישלב תוכניות הסמכה בינלאומיות של המכון בתוכניות הלימוד בבר-אילן, במטרה להכשיר את דור המנהיגים הבא לעידן הבינה המלאכותית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בר אילן

אוניברסיטת בר-אילן והמכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII) מכריזים על שותפות אסטרטגית שמטרתה קידום החינוך, פיתוח כח האדם והממשל בתחום ה- AI

המכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII), הינו מהמכונים המובילים בעולם של הסמכות בתחום הבינה המלאכותית. שיתוף הפעולה בין המכון לאוניברסיטת בר-אילן, יתמקד בהקניית ידע ומיומנויות לסטודנטים, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות, כדי לאפשר להם להצליח בכלכלה המתפתחת במהירות שמונעת על ידי בינה מלאכותית. שילוב המצוינות האקדמית והמנהיגות המחקרית של אוניברסיטת בר-אילן עם תוכניות ההסמכה הגלובליות של USAII יסייע בגישור על הפער הקריטי בכישורי AI בין תעשיות ואזורים שונים בעולם.

ערן שחם, מנהל בית הספר להיי-טק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: "השותפות עם USAII מחזקת את מחויבותה של אוניברסיטת בר-אילן להכשרת הדור הבא של המנהיגים לאתגרים ולהזדמנויות שבעידן הבינה המלאכותית. יחד נעניק ללומדים כלים מעשיים, מסגרות אתיות ופרספקטיבה גלובלית בתחום הבינה המלאכותית. התכנים של המכון וההכנה לבחינת ההסמכה ישולבו כבר בקורס הקרוב של ביה"ס" .

במסגרת שיתוף הפעולה, אוניברסיטת בר-אילן תשלב בתוכניות האקדמיות והמקצועיות שלה את תוכניות ההסמכה המובילות של USAII , אשר נבנו כדי להעניק שילוב של כישורים טכניים ואסטרטגיים, כך שהבוגרים יהיו מוכנים לחדש ולהוביל בסביבות מונעות AI.

"עבור USAII זוהי זכות לשתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן, מוסד עולמי מהמעלה הראשונה הנמצא בחזית המחקר והחדשנות" מציין מייק ספיית', סגן נשיא עולמי לצמיחה ושותפויות ב- USAII. "בעבודתנו המשותפת אנו לא רק מחזקים את תחום החינוך ב-AI בישראל, אלא גם תורמים לשיח הגלובלי על ממשל, אתיקה ויישום אחראי של בינה מלאכותית".