עבודה/תשלום דמי הודעה מוקדמת בפירוק חברה/עליון

ביהמ"ש קובע כי גימלה לפי פרק ח' שבחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995, העוסק בביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד, חלה גם על "דמי הודעה מוקדמת"
משה קציר |

עובדות וטענות:

המשיבה 3, חברת קומגייטס בע"מ, נקלעה לקשיים עסקיים, לרבות אי תשלום שכר לעובדיה. ב-29.5.03 הגישו העובדים בקשת פירוק, בין השאר, בטענה כי החברה חדלת פירעון. ביום 12.6.03 ניתן צו פירוק זמני לחברה, וביום 17.8.03 אישר בית המשפט למפרקת הזמנית לפטר את עובדי החברה. "בשולי הדברים" נאמר, והוא הנידון דידן, כי "עמדת הביטוח הלאומי, המסרב לכלול את רכיב ההודעה המוקדמת בגימלה, נראית על פניה תמוהה ונוגדת את פסיקתם העדכנית של בתי הדין לעבודה, וטוב יעשה המנהל המיוחד אם יתן על כך את דעתו בעת שישוב ויכריע בתביעת החוב...". על הדברים הללו נסוב הערעור דנן. לטענת המערער, כוללת הגימלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי (סעיפים 183-180) שכר עבודה ופיצויי פיטורין בלבד, ושכר עבודה מוגדר בהפניה לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958. לעניין הפרשנות הנחוצה, מסתמך המערער על פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה וביהמ"ש המחוזי שלפירוק, כי תשלום תמורת ההודעה המוקדמת אינו בחינת שכר אלא "פיצוי עבור הפרת הסכם העבודה", שכן אינו ניתן בעבור עבודה. כן מסתמך המערער על סעיף 7 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות, תשס"א-2001, המתאר סיטואציה כגון זו שלפנינו, והמדבר בפיצוי. לשיטת המערער, הרציונל בעניין זה זהה לטעם שעל פיו אין משלמים גימלה בגין פיצויי הלנה לעובדים; לדעתו גישה אחרת, המציבה את דמי ההודעה המוקדמת בגדר שכר העבודה, תביא מיניה וביה להצבתם בדרגה העליונה של הנשיה המובטחת, וכך תפגע בנושים אחרים. שינוי בדבר מחייב, לטענת המערער, חקיקה. מכאן הבקשה לקבוע, כי אין דמי הודעה מוקדמת מהווים שכר עבודה לצורך גימלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. המשיבים 1, מרבית עובדי החברה, טענו כי פרוצדורלית, אין מקום לערער על "קביעת אגב-אוביטר", כפי שהייתה החלטת בימ"ש קמא בנושא זה והדרך הנכונה היתה הגשת ערעור לבימ"ש קמא על החלטת המנהל המיוחד, שהחליט להכיר בדמי ההודעה המוקדמת לצורך תביעת החוב, והדבר לא נעשה. מהותית נטען, כי יש לפרש "שכר עבודה" בחוק הביטוח הלאומי פירוש רחב יותר, ולראות את דמי ההודעה המוקדמת כבאים "עקב עבודתו" של העובד לפי חוק הגנת השכר שאליו מפנה חוק הביטוח הלאומי. בנוסף, נטען כי הודעה מוקדמת כמותה בפועל כפדיון חופשה, שדמיו מהווים שכר עבודה – גם אם קרויה היא בשם פיצוי. כמו כן, נטען כי אין הכרה בדמי הודעה מוקדמת כשכר עבודה מחייבת גם הכרה בהם כדין קדימה - ולכל היותר ישולמו אלה על ידי המערער, בלא שייגבו על-ידיו מן המעביד.

דיון משפטי:

כב' הש' א' רובינשטיין:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.