מיהן המניות הפופלריות בתעשיית קרנות הנאמנות?
תעשיית קרנות הנאמנות עברה שינויים רבים בעשור האחרון, ובשנה האחרונה בפרט. גידול משמעותי בהיקף הנכסים המנוהלים, כניסתם של מנהלים חדשים לתעשייה, גידול בחלקם של הגופים הפרטים בהשוואה לגופים הבנקאים ומסע רכישות ומכירות בעקבות רפורמת ועדת בכר, היו חלק עיקרי מהתמורות שחלו בתעשייה בשנים האחרונות.
בסקר שערכו במיטב לגבי אחזקות קרנות הנאמנות במניות השורה הראשונה, השנייה והשלישית הנסחרות בבורסת ת"א נכון לסוף יוני 2006 עלו כמה ממצאים מעניינים.
סך כל הנכסים המנוהלים על ידי 12 המנהלים הגדולים בסוף יוני 2006 הסתכם ב-101 מיליארד שקל, שמהווים כ-83% מסך נכסי תעשיית הקרנות. סך המניות הנסחרות בישראל המוחזקות ב"תיקי המנהל" שלהם הסתכם בכ-11.4 מיליארד שקל, שמהווים כ-90% מסך המניות הנסחרות בישראל המוחזקות ע"י כל קרנות הנאמנות.
נציין, כי בסקר נבדק, בין היתר, את האחזקות של כל אחד מ-8 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר: פסגות, להק, פריזמה, פיא, אילנות דיסקונט, מגדל שוקי הון, מיטב מנורה. סך כל הנכסים המנוהלים על ידם בסוף יוני 2006 הסתכם ב-87 מיליארד שקל, שמהווים כ-76% מסך נכסים תעשיית הקרנות.
מטרת הבדיקה הינה לקבוע את 5 המניות המובילות אצל כל אחד מ-8 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר על פי שווי האחזקות וכן לקבוע את המניות הפופולריות בתעשיית הקרנות כולה על פי שווי השוק המצטבר של המניות המוחזקות אצל 12 מנהלי הקרנות הגדולים. עוד נבדקו בסקר, השינויים ברשימת 5 המניות הפופולריות בסוף יוני 2006 לעומת סוף מאי 2006.
עיקרי הממצאים העולים מן הסקר הם:
1. המניה הפופולרית ביותר על מנהלי הקרנות מבין כל המניות הנסחרות בבורסה בת"א במונחים של שווי האחזקות הכולל בה, הינה טבע. שווי השוק המצטבר שלה אצל 12 המנהלים הגדולים בתעשייה (כולל אחזקות בחו"ל) הינו כ-573 מיליון שקל.
טבע מופיעה בחמישייה המובילה אצל כל 8 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר, כאשר אצל 5 מהם היא מופיעה במקום הראשון. במקום השני- מניית לאומי, המופיעה בחמישייה המובילה אצל 5 מתוך 8 המנהלים הגדולים. במקום השלישי נמצאת מניית פועלים, כי"ל "תפסה" את המקום הרביעי ובמקום החמישי נמצאת אלביט מערכות.
אם נבחן את החמישייה המובילה, נכון לסוף מאי 2006, נראה כי אין שינוי ברמת המניה, אלא רק שינויי מקום, מלבד מקומה של טבע, שנשארה בראש הרשימה. אגב, שווי כל האחזקות בחמישייה המובילה הוא כ-2.1 מיליארד שקל שמהווים קרוב ל-20% מכל המניות הישראליות שמוחזקות בתעשיית הקרנות.
2. הטבלה שמציגה את 5 המניות הפופולאריות אצל כל אחד מ-8 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר מורכבת מ-13 מניות שונות, רובן מניות מן השורה הראשונה (ת"א 25). נציגות נכבדה ניתן לראות למניות שני הבנקים הגדולים: פועלים ולאומי, אשר מככבות יחדיו 11 פעמים אצל המנהלים הגדולים. נציין, כי גם אם נבחן את החמישייה המובילה אצל 12 המנהלים הגדולים, ניווכח למצוא נציגות לאחת ממניות הבנקים אצל כל מנהל.
תופעה דומה ניתן למצוא גם במניות המובילות במגזר הכימיה: טבע וכי"ל, אשר מככבות יחדיו גם הן בחמישייה המובילה של הגופים הגדולים.
3. מה קורה במניות היתר? המניה הפופולארית ביותר מבין מניות היתר על מנהלי הקרנות הגדולים, במונחים של שווי השוק של האחזקות היא: פריורטק, העוסקת בתחום מעגלים מודפסים ושולטת בפי.סי.בי ובקמטק. חלק ניכר מכך תודות לאחזקה גדולה של פיא. זו גם המניה היחידה מבין המניות הפופולריות ביתר שמככבת במקום הראשון אצל 3 מנהלי קרנות. אחריה נמצאות ברן ויואל.
מהסקר עולה, עד כמה חלוקים מנהלי הקרנות זה על זה בהעדפותיהם לגבי מניות היתר והדבר בא לידי ביטוי בפיזור ניכר מאוד: מבין 24 מניות אפשריות (8 מנהלים - 3 המובילות), יש לא פחות מ-21 מניות שונות!
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
