ההשקעות הזרות יצמחו השנה ב-125% ל-13-12 מיליארד ד'

כך מעריך נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. מתחילת השנה נרכשו יותר מ-30 חברות תעשייה ישראליות ביותר מ-10 מיליארד דולר
אסף מליחי |

המלחמה בצפון לא משפיעה על המשקיעים הזרים. כך טוען שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.

ברוש מעריך, כי בשנת 2006 כולה יגדלו ההשקעות הזרות הריאליות בכ-125% לעומת 2005 ויסתכמו בכ-13-12 מיליארד דולר, (לא כולל את רכישת מרקורי ע"י HP ב-4.5 מיליארד דולר, שכן בסיסה של מרקורי מצוי בארה"ב).

נשיא התאחדות התעשיינים מדגיש, כי מאז תחילת השנה נרכשו ע"י משקיעים זרים יותר מ-30 חברות תעשייתיות ישראליות (כולל סטארט-אפ), בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולרים. (גם נתון זה אינו כולל את עסקת HP ומרקורי).

ברוש מוסיף, כי המשך הרכישות של חברות תעשייתיות ישראליות ע"י משקיעים זרים גם בתקופת המלחמה בצפון והצפי להמשך מגמה זו גם בחודשים הקרובים - מצביע על העובדה כי המשקיעים הזרים רוכשים אמון מלא בכלכלה הישראלית ובחוסנה, ורואים בה יעד אטרקטיבי להשקעה.

נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי גם חברות דרוג האשראי מביעות את אמונן במשק הישראלי כאשר הן אינן משנות את דרוג האשראי שלו.

ברוש ציין, כי היציבות בשוקי ההון והמט"ח הינה עדות נוספת לחוזקו ולחוסנו של המשק, גם בעיתות מלחמה.

ברוש מדגיש, כי המדיניות של שר האוצר משדרת וודאות ויציבות למשקיעים הזרים. וודאות זו באה לידי ביטוי באי פריצת מסגרת התקציב, בשמירה על יעד הגרעון ובנקיטת מהלכים נכונים להרגעת המשק.

נשיא התאחדות התעשיינים ציין, כי זו פעם ראשונה במלחמות ישראל בה מקבלים העסקים שנפגעו ועובדיהם פיצוי מיידי, תוך כדי לחימה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.