ת.א.ת טכנולוגיות: חוזה שירות בהיקף של 12 מיליון ד'
חברת ת.א.ת טכנולוגיות (תאת טכנו), המתמחה בייצור ציוד תעופתי ובשיפוץ ותחזוקה בשוק התעופתי, מדווחת כי חברת הבת האמריקנית, לימקו- איירפיר (Limco-Airepair) זכתה בחוזה שירות בלעדי ל-3 שנים בהיקף של כ-12 מיליון דולר. במסגרת החוזה, נבחרה לימקו-איירפיר באופן בלעדי לתת שירותי תחזוקה למחליפי חום של צי המטוסים של חברת תעופה מובילה באירופה. החוזה צפוי להניב לת.א.ת הכנסות של לפחות 4 מיליון דולר בשנה עם פוטנציאל להכנסות גבוהות יותר במהלך תקופת ההתקשרות.
בחברה מוסיפים כי, חוזה זה מתווסף לחוזים נוספים עליהם דיווחה ת.א.ת טכנולוגיות לאחרונה. בחודש שעבר הודיעה החברה על חוזה אסטרטגי רב שנתי לאספקת רכיבי קירור ב-17 מיליון דולר. במסגרת החוזה, נבחרה ת.א.ת טכנולוגיות לספק במשך 15 השנים הקרובות רכיבים של מערכות קירור עבור יצרן מוביל של מערכות תעופתיות. בנוסף, דיווחה ת.א.ת כי לימקו איירפיר, קיבלה הזמנה בעלת חשיבות אסטרטגית בהיקף של כ-2 מיליון דולר לאספקת מערכות קירור תעופתיות מיצרן תעופה אמריקני מוביל.
לדברי ישראל אופן, המשנה למנכ"ל ת.א.ת טכנולוגיות: "העסקה הנוכחית מחזקת את מיצובה של לימקו-איירפיר כשחקנית מובילה בשוק התחזוקה והשיפוץ של מטוסים. ההסכם הנוכחי מבטיח לת.א.ת זרם הכנסות יציב לפרק זמן ארוך יחסית, ומצטרף לעסקאות נוספות שבוצעו לאחרונה מול יצרני תעופה מובילים בעולם"
עוד נמסר כי, החברה הכפילה במהלך שנת 2005 את היקפי פעילותה, וזאת בעקבות רכישתה של חברת פידמונט האמריקנית, שבוצעה בתחילת יולי 2005. תוצאותיה של פידמונט, העוברת תהליך של ארגון מחדש, נכללות בדו"חותיה הכספיים של ת.א.ת רק החל מהמחצית השנייה של שנת 2005.
ת.א.ת טכנולוגיות, שהשלימה אשתקד רישום כפול של מניותיה בבורסת תל-אביב, עוסקת בייצור מחליפי חום ואביזרים לתעשיית התעופה, וכן בשיפוץ ותיקון אביזרי תעופה. החברה פועלת ממפעליה בגדרה ובאוקלהומה. עם בעלי המניות של ת.א.ת טכנולוגיות נמנית גם קרן ההשקעות פימי.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
