למרות הפתיחת האדומה וול סטריט סגרה את השבוע בעליות
המדדים בוול סטריט סגרו בעליות שערים נאות זה היום השלישי ברציפות לאחר שבועיים של ירידות. למרות הידיעות הסותרות שממשיכות לזרום באשר למצבה של הכלכלה האמריקנית הצליחו היום השוורים לגבור על הדובים. המשקיעים יוצאים עם טעם מתוק לסוף השבוע הארוך.
כשעה לפני פתיחת המסחר פרסם נתון מאקרו חשוב על ידי משרד המסחר האמריקני. הנתון הצביעה על עליה של 0.2% במחירי הליבה, בהתאם לתחזיות האנליסטים ומתחת לרמות עליהם דווח במהלך חודש מארס האחרון. המשקיעים מקווים שהנתונים האחרונים שפרסמו בנוגע לעליות המחירים במשק האמריקני ישפיעו על החלטת הפד להפסיק לתקופה מסויימת את תהליך העלאת הריבית בארה"ב. מחירי הנפט והזהב נסחרו בעליות שערים. במרכז המסחר היום עמד מיזוג הענק בין יצרנית המתכות Arcelor וחברת Severstal הרוסית. חברת GM בלטה בעליות שערים לאחר שקבלה העלאת המלצה נוספת מצד בית השקעות גדול.
מדד הדאו עלה ב-0.60% לשער של 11,278 נקודות. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.55% לשער של 2,210 נקודות.
נתוני המאקרו שפרסמו בימים האחרונים אמנם עודדו חלק ניכר מהמשקיעים כאשר הצביעו על רמות אינפלציה מתונות יחסית אך באותה מידה הדאיגו אחרים לאור העובדה שהצביעו על כך שצמיחת המשק האמריקני מתחילה להאט. המסחר, מסכימים כולם, צפוי להמשיך ולהיות תזזיתי גם בתקופה הקרובה.
מחירי הנפט, ששבו לרדת מוקדם יותר היום, חזרו להסחר בעליות. פרסום נתון המאקרו על ידי משרד המסחר האמריקני שהצביע על כך שהעליה ברמות המחירים מחקה את העליה בהכנסה הפרטית בחודש אפריל השאיר את אפשרות העלאת הריבית פתוחה. אתמול עלו המחירים ב-2%. החוזה על חבית נפט לחודש יולי נסחר היום ברמות מחירים של 71.37 דולר לחבית.
הזהב סגר ברמות מחירים של 651 דולר לאונקיה. אתמול עלו המחירים ב-11 דולר לאונקיה לאחר שאבדו כ-36 דולר מערכם במהלך יום המסחר שהתנהל ביום רביעי האחרון.
מאקרו
נתוני ההכנסה הפרטית לחודש אפריל פרסמו מוקדם יותר היום על ידי משרד המסחר האמריקני. המשרד דווח כי העליה ברמות המחירים הצליחה לשחוק כמעט לחלוטין את העליה ברמות השכר במהלך חודש אפריל. ההכנסה הפרטית במשק האמריקני עלתה אמנם ב-0.5% אך רמות המחירים לצרכן עלו גם הם בשיעור דומה. מבחינה נומינלית עלו ההוצאות הפרטיות ב-0.6% אך לאחר קיזוז השפעות האינפלציה, עלתה ההוצאה הפרטית בשיעור של 0.1% בלבד. הדעה הרווחת בקרב האנליסטים הייתה לעליה של 0.7% בהכנסה הפרטית ולעליה של 0.7% בהוצאות.
מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן פרסם כרבע שעה לאחר פתיחת המסחר. הדעה הרווחת בקרב האנליסטים היתה שהמדד ישאר ללא שינוי ויעמוד על רמות של 79 נקודות. טווח ההערכות נע בין ירידה ל-77 נקודות לעליה לרמה של 82 נקודות. בפועל הצביע המדד על עליה קלה מהרמות עליהם דווח באמצע החודש. מדד סנטימנט הצרכנים עלה לרמות של 79.1 נקודות.
אמריקניות במרכז
Arcelor הודיעה מוקדם יותר היום כי חברי הדירקטוריון של החברה אישרו את הצעת המיזוג מצד חברת Severstal הרוסית. מטרת המיזוג הינה לטרפד את הצעת הרכש העוינת שהוגשה לחברה מטעם חברת Mittal Steel (שסימולה: MT). מניות החברה עלו ב-3.71% לשער של 33.51 דולר.
Charles Schwab (שסימולה: SCHW) נסחרה על רקע העלאת המלצה. האנליסטים בבית ההשקעות הגדול Bank of America העלו את המלצתם לחברת ההשקעות הגדולה ל-"קנייה" מ-"החזק". מניות החברה עלו ב-2.37% לשער של 16.85 דולר.
Goldman Sachs Group (שסימולה: GS) נסחרה היום על רקע העלאת המלצה מצד בית ההשקעות הגדול UBS. האנליסטים בבית ההשקעות העלו את המלצתם לבית ההשקעות הגדול ל-"קנייה" מ-"נייטרלי". מניות החברה עלו ב-3.86% לשער של 153 דולר.
General Motors (שסימולה: GM) נסחרה היום על רקע העלאת המלצה שנייה בשלושת ימי המסחר האחרונים. Prudential Equity העלתה את המלצתה למנייה מ-"נייטרלי" ל-"משקל יתר". מניות החברה עלו ב-0.65% לשער של 28.08 דולר.
ישראליות במרכז
טבע (שסימולה: TEVA) נסחרה היום על רקע הודעתה מאמש על קבלת אישור טנטטיבי לשיווק וייצור של הגרסה הגנרית לתרופת ה-Zocor. אתמול הצליחה המנייה להסגר בעליות שערים הגבוהות מ-3%. היום נסחרה המנייה בעליות של 1.44% לשער של 37.18 דולר.
צורן (שסימולה: ZRAN) עלתה ב-0.12% לשער של 24.60 דולר. סך הכל השלימה המנייה עליה של כמעט 9% במהלך 4 ימי המסחר האחרונים.
אמ סיסטמם (שסימולה: FLSH) נסחרה היום על רקע פרסום הודעה מאמש לפיה החברה מתכננת הנפקה חמישית בארה"ב. במסגרת ההנפקה תנסה אם סיסטמס לגייס כ-340 מיליון דולר. מניות החברה, שירדו אתמול ב-1.08% נסחרו היום בירידה של 0.24% לשער של 33.71 דולר.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.