חברי מועצת המנהלים בירכו על השיפור המתמשך בכלכלת ישראל: ביצועי הייצוא והצמיחה הכלכלית היו חזקים, שיעור האבטלה ירד, האינפלציה נשארה בשליטה ושער החליפין שמר על יציבות כללית. הסביבה הכלכלית הגלובלית החיובית והשיפור במצב הביטחוני היו בין הגורמים החשובים שתרמו לתוצאה זו, אולם המדיניות האחראית המשיכה למלא תפקיד חיוני. ובפרט, המשמעת התקציבית והמדיניות המוניטרית, הסתגלנית במידה הראויה, היוו את הבסיס לביצועים החזקים של המשק.

חברי המועצה ציינו כי על אף התחזית המקרו-כלכלית החיובית לעתיד, יש מקום לעידוד הצמיחה ולהקטנת הפגיעויות, במיוחד לזעזועים בחו"ל. הם הדגישו את הצורך להמשיך ולמקד את המדיניות בחיזוק המצב הפיסקלי, כדי להביא להקטנת החוב הציבורי ולהבטיח את יציבות המגזר הפיננסי לאור סיכוני האשראי הגבוהים יחסית ולאור התפתחותו המהירה של שוק ההון.

המועצה בירכה גם על השיפור בביצועים הפיסקליים וציינו כי הגבלת הגידול בהוצאות הציבוריות הריאליות לאחוז אחד בשנה היא אסטרטגיה ששירתה היטב את ישראל ויש להתמיד בה. חברי מועצת המנהלים מעודדים את הרשויות לנצל את ההזדמנות שמספקת הצמיחה החזקה והתוצאה הפיסקלית החיובית של 2005 כדי להביא לידי הורדת הגירעון לרמה נמוכה בהרבה מתקרת 3 אחוזים מהתמ"ג, ובדרך זו להשיג ירידה משמעותית בחוב הציבורי הגדול. משמעת פיסקלית כזאת תתמוך בריבית ריאלית נמוכה יותר ותוביל לגידול בהשקעה הפרטית, להפחתת מסים עתידית ולהגברת הצמיחה בטווח הזמן הבינוני.

דבר נוסף אליו התייחסו בחיוב חברי המועצה הוא כוונת הרשויות להתנות את יישום התכנית הרב-שנתית להפחתת מסים שאושרה ב-2005 בהמשך ירידתו של יחס החוב לתמ"ג. רוב חברי מועצת המנהלים הדגישו את החשיבות של האצת צמצום החוב על ידי הימנעות מקיצוצי מסים בלתי מתוכננים נוספים. בהתאם לכך, יש לאפשר את פעולתם המלאה של המייצבים האוטומטיים במקרה שההכנסות תהיינה גבוהות מהתחזיות. בהמשך למאמצי המשמעת הפיסקלית, קראו חברי מועצת המנהלים לרשויות לאמץ מסגרת תקציבית רב-שנתית ותכנית הוצאות מפורטת על מנת לשפר את אמינות המדיניות ולוודא כי התקציבים העתידיים ייטיבו לשקף קדימויות לטווח הארוך. כמו כן, אחדים מחברי מועצת המנהלים ביקשו מהרשויות לבחון את הכללים הפיסקליים כדי להבטיח קונסולידציה נוספת בשנים הקרובות.

גם את בנק ישראל שיבחו חברי המועצה על הצלחתו בשמירה על אינפלציה נמוכה. לאור התחזית שרמת האינפלציה תשוב בסוף השנה לאמצע טווח היעד של בנק ישראל, התחושה היא כי רמתה הנוכחית של ריבית בנק ישראל נאותה. חברי מועצת המנהלים הזהירו, עם זאת, כי על בנק ישראל לעקוב מקרוב אחר השפעת מחירי הנפט ותנודות שער החליפין, ויתכן שיידרש להעלות את הריבית עם הזמן, ככל שפער התוצר יקטן ולחצי הביקוש יגדלו.

חברי מועצת המנהלים סבורים כי האסטרטגיה של קביעת יעדי אינפלציה – ולצדה משטר שער החליפין הנייד – שירתו את המדינה היטב, אולם צוין כי יש מקום לשיפור נוסף של המסגרת האנליטית המשמשת לקביעת מדיניות ולמסירתה לציבור. בפרט, בירכו חברי מועצת המנהלים על הגברת הדגש על פיתוח מודלים מקרו-כלכליים חדשים בבנק ישראל, כאלמנט מרכזי בגיבוש הערכת סביבת האינפלציה העתידית. חברי מועצת המנהלים קראו לחקיקת חוק בנק ישראל בכנסת, אשר יחזק את עצמאות הבנק המרכזי, ישפר את השקיפות והאמינות ויסייע להביא לידי יציבות מחירים.

חברי המועצה ציינו גם כי על אף התחזקות המערכת הבנקאית – הבאה לידי ביטוי בשיפור במדדים העיקריים – היקף ההלוואות הבעייתיות נותר גבוה, והתפתחותו המהירה של שוק ההון הציבה אתגרים חדשים בפני רשויות הפיקוח והרגולציה. למרות ברכתם על הצעדים שכבר ננקטו להקטנת חשיפת הבנקים לסיכוני אשראי והגדלת הדרישה להפרשות, הדגישו חברי מועצת המנהלים כי המשך המעקב מצד גורמי הפיקוח הכרחי לשמירה על היציבות הפיננסית. הושם דגש גם על הצורך להקדיש תשומת לב מיוחדת לחלוקת האחריות הפיקוחית במטרה למנוע ארביטראז' רגולטורי (regulatory arbitrage).

חברי המועצה ציינו כי יש חשיבות להרחבת הפיקוח באמצעות שיתוף פעולה של רשויות הפיקוח ותיאום עם גופים מקבילים בחו"ל, במיוחד בתחום המאבק בהלבנת הון. למטרה זו, מעודדים חברי מועצת המנהלים את הרשויות לבחון את שיטות העבודה שלהן לאור ההמלצות המתוקנות של כוח המשימה לפעולה פיננסית (FATF).

חברי מועצת המנהלים ציינו גם את ההתקדמות ברפורמות המבניות, ובכלל זה הצעדים שננקטו לייעול המגזר הציבורי. כמו כן, בירכו חברי מועצת המנהלים על המאמצים להפחתת העוני, כדוגמת עבודתה של הוועדה המייעצת בראשות מנכ"ל משרד האוצר. הודגש, עם זאת, כי כל מהלך לצמצום העוני צריך להיעשות במסגרת המעטפת הפיסקלית הנוכחית ולקבוע יעדים ראויים אשר יבטיחו תמריצים הולמים לעבודה ויעלו בקנה אחד עם מדיניות מעודדת צמיחה. בנוסף, הדגישו חברי מועצת המנהלים כי הקיצוצים בחלק מהטבות הרווחה תרמו למצוקה חברתית, ולכן חשוב להבטיח רשת ביטחון אשר תגן על ילדים, קשישים ונכים.

באופן כללי ציינה המועצה כי ישראל עומדת בסטנדרטים לאיסוף נתונים (SDSS) וכי המערכת לסטטיסטיקה מקרו-כלכלית הינה נאותה באופן כללי לצורכי הביקורת של הקרן.