לין: האישורים החריגים לרשויות - כסף קל לגירעונות

בשנת 2005 הוגשו לשרי הפנים והאוצר 80 בקשות של רשויות מקומיות לאישורים חריגים, מתוכן אושרו 74, מהן: 39 בקשות שאושרו לרשויות להעלאת שיעור הארנונה לעסקים (באופן מלא או חלקי); 35 רשויות שבקשותיהן אושרו אך אינן כוללות נכסים השייכים למגזר העסקי או שהאישור כולל שינוי סיווג, מהן 3 רשויות בהן אושרה הפחתה ו-6 רשויות שבקשתן נדחתה. כך חושף אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר.

לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מנגנון האישורים החריגים שנועד לפתור בעיות נקודתיות בלבד, יצר מדיניות משוללת אחריות תקציבית הממריצה את הרשויות להמשיך ולבקש כסף קל למימון הגירעונות במקום לשפר את תפקודן.

"על שרי האוצר והפנים לחסל את מנגנון האישורים החריגים שהפך לנורמטיבי. זוהי דרך עוקפת חקיקה שמנציחה מצב מעוות בו הרשויות המקומיות ממשיכות להעמיס על כתפי המגזר העסקי את בזבזנותן וחוסר יעילותן". לין הדגיש עוד כי האיגוד יפעל לקדם הצעת חוק לביטול מנגנון זה.

מבין 39 הרשויות - 23 רשויות נמצאות בתהליכי הבראה. אותן רשויות קיבלו אישור להעלאת תעריפי הארנונה בכ-5.7%, למרות שיעורי הגביה הנמוכים שעמדו על כ-55%. בנוסף, 16 רשויות אשר לא נמצאות בתהליך הבראה, קיבלו אישור להעלאת הארנונה בשיעור ממוצע של כ-4.5%, בהן שיעור הגביה עמד על כ-72%.

מנתוני אגף הכלכלה עולה כי שיעור הארנונה באותן 39 רשויות, עלה בממוצע בכ-5.5% בשנת 2005, תוספת של כ-52 מיליון שקל להכנסות 39 הרשויות. משמעותה ירידה של כ-20% בגרעונן המצטבר, שעמד על כ-258 מיליון שקל בשנת 2004 והיווה בממוצע כ-6.8% מסך הכנסותיהן.