הפועלים: מי שיש לו קור רוח יכול לגרוף רווח גבוה

האנליסט ירון פרידמן, מיחידת המחקר באגף לני"ע ונכסים פיננסים בבנק הפועלים, מפרסם הבוקר סקירה על אי הודאות והשפעותיה על שוק המניות. "לעצמת ולמשך התגובה בשוק לתקופות של חוסר ודאות קשר ישיר למידת השפעת האירועים על הכלכלה. כך, אירועים אשר הביאו להשפעה ארוכת טווח על הכלכלה (דוגמת האינתיפאדה והורדת הריבית החדה ב-2001), גררו תגובה חדה יותר בשוק המניות, ולאורך משך זמן רב", מסביר פרידמן.

אך הוא מזכיר כי "מנגד, אירועים אחרים, גם אם היו חריפים (דוגמת שתי מלחמות המפרץ) הביאו לתגובה מוגבלת, כאשר המשקיעים הבינו כי השפעתם על הכלכלה מוגבלת. המסקנה מכך היא, שמעבר ל"רעשים" החיצוניים, המנוע העיקרי של שוק ההון היה ונותר המנוע הכלכלי, כשאירועים אחרים מהווים רעשי ביניים חסרי השפעה ארוכת טווח".

"לכן, למשקיע בשוק המניות מומלץ לבחון את השפעת האירועים על הכלכלה ה"טהורה", לנסות לבודד את אותם הרעשים - ורק אז להחליט האם "ללכת עם הזרם" או נגדו", סבור פרידמן.

"במהלך חודש יוני, כשלא היה ברור האם הממשלה תצליח בישום התוכנית, איבדה הבורסה בתל אביב כ-7%, כשאת המגמה הובילו מכירות של גופים זרים, אשר חששו מכשלון המהלך. אולם מתחילת יולי, כשהיתה ברורה נחישות הממשלה בישום המהלך, החלו עליות בשוק, כשמתחילת יולי ועד לתחילת ישום התוכנית, באמצע אוגוסט, עלה מדד ת"א 100 בכ-12%", מזכירים בבנק הפועלים.

אך הם מוסיפים ומדפדפים אחורה בלוח השנה ונזכרים ברצח רבין. "ביום הראשון לאחר הרצח הגיבה הבורסה בירידה חדה של 3.3%, בהתאם להלם שאחז בציבור הישראלי בעקבות האירוע. אולם מבט על התנהגות השוק בימים שחלפו לאחר מכן מגלה, כי לאחר התגובה המיידית, המשקיעים נרגעו בשל העובדה שהממשלה המשיכה במדיניות שהתווה רבין, ובכלל זה ביצוע שלב ב' של הסכם אוסלו (פינוי כוחות צה"ל מערי הגדה) – ימים ספורים לאחר הרצח". לכן מסביר פרידמן כי "משהובן כי למרות האירוע הכלכלה לא ספגה זעזוע, השוק החל לתקן בעליות שערים. כחודש לאחר הרצח עלה מדד ת"א 100 ב-7.2%, ו-3 חודשים לאחריו כבר השלים המדד עליה של 14.4%".

עוד אירוע "טראומתי" מבחינתה של הבורסה היתה הכרזת שוחט על מסוי הבורסה - אי שם בשלהיי 1994. פרידמן מציין כי "ההכרזה הביאה לנפילה חדה של 9.9% במדד ת"א 100 ביום שלמחרת ההכרזה (ההחלטה פורסמה במהדורת הערב של חדשות הטלביזיה, והבורסה יכלה להגיב רק למחרת). אומנם בחודש שלאחר ההכרזה השוק תיקן את הירידה החדה בעליות, בעיקר בזכות אירועים מדיניים חיצוניים (יישום שלב א' של הסכמי אוסלו, שכלל את הנסיגה מעזה ויריחו), אולם בחצי השנה שלאחר מכן המשיכה הבורסה לדשדש וירדה ב-11.6% נוספים".

הוא מוסיף ומדגיש כי "את הירידה עצר ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, כשהכריז בינואר 1995 כי תוכנית המיסוי מבוטלת. עם ההכרזה של רה"מ, תיקנה הבורסה בעליה של 7.7%, ובשנה שלאחר מכן היא הוסיפה עוד כ-29%".

לסיכום סבור פרידמן כי שרשרת האירועים שהוצגו ממחישה כי למשקיעים בבורסה נטיה לתגובות מיידיות לאירועים, כשמטבע הדברים ככל שהאירוע חריג ומהיר יותר (למשל שינוי חריף בריבית), התגובה קיצונית יותר. "ניתן ללמוד גם, כי בחלק גדול מהמקרים התגובה הלא רציונלית של השוק עשויה ליצור הזדמנות למשקיעים בעלי אורך נשימה, כשהדבר תלוי במידה רבה גם במהלכים שננקטים בעקבות האירוע החריג (למשל – מינוי מחליף לשר האוצר נתניהו על ידי ראש הממשלה כבר בערב ההתפטרות, מניעת סחרור שהיתה יוצרת תקופת חוסר ודאות בעקבות ההתפטרות)". "למשקיעים שאינם נרתעים מסיכון, העבר מגלה כי בחלק גדול מהמקרים, קור רוח והנכונות לפעול כנגד השוק במצבי קיצון עשויים במקרים לא מעטים להוכיח את עצמם, ולמול הסיכון הגבוה, ישנו פוטנציאל לגריפת רווחים גבוהים מהפאניקה שאוחזת המשקיעים עם פרוץ אירוע עתיר בחוסר ודאות, שמביא לרעידה בשוק המניות", הוא חותם.