הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות

נתניהו לבג"צ: "קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז בישראל מהקיפאון"

בתצהיר שמסר ראש הממשלה נכתב כי המתווה מהווה החלופה הטובה ביותר - "מבחינתי אין מתווה ריאלי אחר"
גיא בן סימון | (11)
נושאים בכתבה נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם תצהיר תגובה לעתירה בבג"צ כנגד מתווה הגז, ושם הוא מפרט את הסיבות לפיהן הפעיל את סעיף 52 - לראשונה - על מנת לעקוף את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקים ולאשר את מתווה הגז.

"החלטתי לעשות שימוש בסעיף 52 לאחר שהשתכנעתי כי קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל מהקיפאון אליו הוא נכנס בעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר לחזור בו מטיוטת הצו המוסכם שגובש עם בעלי הזכויות בחזקות 'תמר' ו'לוויתן', ולאחר שהגעתי למסקנה חד משמעית כי הדבר דרוש, קרי חיוני, מטעמים של מדיניות החוץ ומטעמים של ביטחון המדינה", כתב נתניהו.

נתניהו הדגיש כי עיכוב בפיתוח החזקות יותיר את המדינה עם אסדת גז אחת בלבד - 'תמר', המאויימת מבחינה בטחונית, ללא כל חלופה. "מחצית מייצור החשמל בישראל מיוצר מגז טבעי ולכן תקלה או פגיעה במערכת הפקת הגז הטבעי ממאגר 'תמר' עלולים להביא לפגיעה קשה באספקת החשמל. הגעתי למסקנה כי הקיפאון במשק הגז הטבעי היה מנציח מונופול בתחום לשנים רבות, מונע התפתחות של תחרות ומנציח את הריכוזיות הכלל משקית".

נתניהו דוחה על הסף את הטענות לפיהן שיקולי הביטחון ויחסי החוץ עליהם ביסס את החלטתו לעקוף סמכויות הממונה נבעו משיקולים מלאכותיים שהועלו אך ורק לצורך הפעלת הסמכות.

נתניהו מפרט את ההתפתחויות המדיניות אותן הגדיר 'רבות משמעות' מאז אישור המתווה, בהן פגישה עם סגן נשיא ארה"ב ג'ון ביידן בדאבוס על מנת לקדם את הנושא מול טורקיה; פגישה עם ראש ממשלת יוון לפני יותר משבוע על מנת "לרתום את משאבי הגז החדשים לטובת קשרים בין שלוש המדינות": ישראל, קפריסין ויוון; ניהול שיח מדיני מול מצרים וטורקיה במטרה לייצא אליהן גז.

נתניהו מסביר כי כל חלופה אחרת שהוצגה היא בגדר חלופה תיאורטית ובלתי ישימה בלוח הזמנים. לדבריו, "לא ניתן היה להגיע למתווה מוסכם על חברות הגז ללא הסדרת היציבות הרגולטורית כמפורט במתווה".

נתניהו מסכם: "ללא המתווה, על כל מרכביו העיקריים, יגרם נזק של ממש לביטחון המדינה ולכלכלתה, ויוחמצו הזדמנויות משמעותיות בתחום יחסי החוץ שלה. מבחינתי אין מתווה ריאלי אחר".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הכי ותיק 38 08/02/2016 22:23
    הגב לתגובה זו
    לאט אבל דולף ***אן סודות שמחזיקות מעמד בארץ*** שר בכיר לשעבר לכאורה העלים עיין ו או אולי שיתף פעולה ב ביסוס הזכיון של נובל**הרישום ב קפריסין*** ואכשיו שאלת מליון ה$$$$$$$$$$$$ האם יש אדם אחד בארץ שיכול להגיד ראש הממשלה לא ידע ו או ראש הממשלה לא היה שותף ואולי אף עודד את מעשה הרמייה /גנבה הריי בשביל מה יש חברים נכון תשובה!!!!!! שימו לב מה קורא ב בית המשפט העליון השמועות מספרות ש......לוחשים לשופטים על***הטעות*** במתן האישור לנובל הההההה מי מאמין לשקר הזה חוץ מ שטייניץ וביבי עצמו
  • 8.
    פטריוט 08/02/2016 17:22
    הגב לתגובה זו
    נתניהו פועל נכון . והוא צודק בכל מילה שאומר כאן . מתווה הגז ופיתוח ליוויתן הינו צורך ביטחוני לאומי , כלכלי, רווחתי ראשון במעלה למדינת ישראל.
  • 7.
    משה ב 08/02/2016 17:11
    הגב לתגובה זו
    אם כך יקרה , הרי שמלבד פיצויים במיליארדים, חברות חיפושי גז , שגם ככה נרתעות מלוא בגלל הערבים, ינדו את המדינה. במקרה זה , רק המדינה תפסיד בגדול.
  • 6.
    אלי 08/02/2016 17:11
    הגב לתגובה זו
    אני בטוח שהעתירות ידחו ואני מקוה שהשופטים החכמים יטילו הוצאות גבוהות על העותרים. שגרמו לעיכובים ונזק עצום למדינה
  • 5.
    צדק 08/02/2016 16:56
    הגב לתגובה זו
    בים המלח מתחילים לבנות מאגר גז עצום למקרה והספקה מתמר תפסק. וזה עולה מיליארדי שקלים. הפסיקו לחבר את מפעלים לגז גם בגלל שאין מספיק גז. וזה עולה מיליארדים לתעשיה של הוצאות מיותרות על נפט ומזוט היקרים והמזיקים. בשנת 2018-2020 תיווצר עודף ביקוש לגז שתמר אינו יספק אותו. ועד פיתוח לוויתן יהיה צורך ביבוא גז מקביל ומוצרים אחרים (נפט, פחם). וזה עולה מיליארדים. בחישוב פשוט רק בשנים 2016-2020 משק פספס כבר כ 10 מיליארדים שקלים הוצאות ועוד עשרות מיליארדים של הכנסות. אם נרחיב זאת לשנים שקדמו ל2016 והינו יכולים לחתום על חוזים טובים יותר (יקרים) עם שכנים הגענו לפספוס של הרבה מעל לעשרה מיליארד שקלים. במדינה נורמטיבית היו מכניסים מתנגדי פיתוח מאגר לכלא על אסון כלכלי כבד שהם גורמים. יש את דמוקרטיה ורצון להטיב עם אזרח ויש את הדמגוגיה ושקרים (ויש לא מאט שקרים מגורמים אלו) אני בעד לוויכוח פוליטי וניסיון להביא את טובת העם. אבל יש גבול. והגבול נחצה מאות פעמים בקווים אדומים
  • 4.
    גז 08/02/2016 16:44
    הגב לתגובה זו
    נא לפתח את לוויתן מהר
  • 3.
    זה לא דחוף 08/02/2016 16:43
    הגב לתגובה זו
    זורקים לצבור הנחה של 10 ש"ח בחודש. הורדת מס על בירה בפאב וזה רק על הנייר בפועל לא ירד כלום. ומצד שני העלו את גיל הפרישה . מי שנפגע מכך הם אנשים מבוגרים שלא עובדים הנפגעות העיקריות הם נשים במיוחד אלה שאין להם עבודה במשרד ממשלתי כלשהו או ג'וב כמו של פלוג שלה לא כדאי לצאת לפנסיה וגם אף אחד לא יעיף אותה מהתפקיד . בשושו בלי ציוץ עלה גיל הפרישה . ואיפה בדיוק יעבדו בנות 60 שאין להם עבודה ולא זכאיות לבטוח לאומי. בשביל מה צריך ביבי כל כך הרבה כסף. כלום לא יהיה פה זול שום כסף לא יגיע לצבור כמו שהמס על הבורסה לא הגיע לצבור גם לא שישנסקי מהגז . אז שישאר קבור לנצח.
  • תגובה טפשית ורדודה (ל"ת)
    רועי 08/02/2016 17:00
    הגב לתגובה זו
  • מוטי 09/02/2016 00:08
    המציאות כואבת ואתה וביבי רדודים
  • 2.
    אנליסט עממי 08/02/2016 16:37
    הגב לתגובה זו
    נמאס מהפרסומות!!! בכתיבת תגובה זו, בכל לחיצה עלו 3 פרסומות
  • 1.
    אזרח 08/02/2016 16:33
    הגב לתגובה זו
    בג"ץ - לא מקומו להתערב בסוגיה זו אחרת אין שום משמעות לממשל
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".

להמשך הכתבה לחץ כאן