לפי חוק בנק ישראל, שום אדם זולת בנק ישראל לא יוציא מטבע שהוא תחליף מטבע (סעיף 44). אלא, שתחליף מטבע אינו במהותו מדבר על ביטקוין ומטבעות מבוזרים אחרים, אלא על זיופים והונאות מסוג מסוים. נכון ליום זה, ולמרות  הודעה של בנק ישראל המזהירה ממסחר בביטקוין, אין איסור על החזקת המטבע. תשלום במטבע וקבלת תשלום בו עשויים להיות כפופים למס בהתאם לטיוטת הנחיה של רשות המסים.

מנגד, בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) שהתקבל לפני כחצי שנה בכנסת, הוכר ענף נותני שירותי מטבע וירטואלי כעסק לגיטימי הדורש רישיון.

מאז לידתו של הביטקוין בשנת 2009 הוערמו קשיים רגולטוריים רבים על השימוש בו. חלק מהמדינות הוציאו את המסחר בו מחוץ לחוק לגמרי, ומדינות אחרות אימצו אותו כאמצעי תשלום. ישראל בחרה להותיר אותו במצב שבו היא אינה, מעשית, מכירה בו כמטבע או מכירה בו כסחורה. בכל אחד מהמצבים הלו יש משמעות שונה מבחינת איסור הלבנת הון ומיסוי, אך הותרת הנושא ללא כל הסדרה מאפשרת למדינה ליהנות משני העולמות.

כיום, כאשר נפח המסחר בביטקוין בישראל מגיע לעשרות מיליוני שקלים בחודש, יש בעייתיות רבה בקיומו של חסר רגולטורי שפוגע ביכולת של משקיעים ושל עסקים להשתמש במטבע. 

• דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
• המגמה השלילית נמשכת - הביטקוין מתחת ל-86 אלף דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קיומה של רגולציה מסודרת עבור ביטקוין יסיר את החסמים של עסקים קטנים מלקבל אותו כאמצעי תשלום, יסיר את המכשולים שמונעים כיום מאזרחים לסחור במטבע, ואף יתמוך בקידום ישראל כמרכז עולמי לטכנולוגיות ביטקוין.