בנק ישראל הודיע בסוף חודש מאי על הפחתת הריבית בפעם השנייה בחודש זה לרמה של 1.25%, הורדה של 0.25%, לאחר שב-13 במאי בוצעה הורדה של 0.25%. חמישה מחברי הוועדה תמכו בהחלטה זו בעוד חבר ועדה אחד הצביע בעד הותרת הריבית ללא שינוי.

חברי הוועדה דנו בפערי הריביות בין ריבית בנק ישראל וריביות הבנקים המרכזיים בעולם. נדונה ההשפעה של גורם זה כגורם מייסף לשקל, וזאת תוך התייחסות להורדות הריבית של בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ביניהם ה-ECB כמו גם להקלות הכמותיות במשקים המרכזיים.

הוועדה הסכימה כי ההחלטה שלא מן המניין - על הפחתת הריבית ועל הפעלת תוכנית רכישות המט"ח - תרמה לבלימת מגמת הייסוף ואף לפיחות של השקל שנתמכו גם על ידי התחזקות הדולר בעולם. מרבית חברי הוועדה סברו שלאור הלחצים הבסיסיים לייסוף (הפקת הגז הטבעי, התרחבות פערי הריביות ומצב המשק), רצוי להפחית את הריבית כדי להמשיך ולקזז כוחות אלה. בהקשר זה הוועדה דנה בציפיות של השוק ובמידע הגלום בשווקים הפיננסיים.

ציפיות האינפלציה - מתחת ליעד

הוועדה דנה בסביבת האינפלציה - האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים נמצאת מתחת לגבול התחתון של היעד (0.8%), אך הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים נמצאות מעט מתחת למרכז היעד.

חברי הוועדה הסכימו כי מניתוח הנתונים המקרו-כלכליים ותוצאות הסקרים עולה, כי נמשכת צמיחה בשיעור מתון. קצב צמיחת התוצר במשק ברבעון הראשון של 2013 דומה לממוצע 2012. ייתכן שהקצב בפועל גבוה מהמדווח, שכן הירידה שנרשמה בצריכה הביטחונית המקומית עשויה ליצור תיקון כלפי מעלה בנתון בעדכון הבא, או להשתקף בעלייה בהמשך השנה. צוינו העליות ביצוא ובצריכה הפרטית ברבעון זה ותוצאות הסקרים לחודש אפריל (מדדי האקלים והמדד המשולב), המצביעים על צמיחה בקצב מעט יותר גבוה מזה של חודשי הרבעון הראשון.

חברי הוועדה דנו גם בהתפתחויות המדיניות הפיסקאלית והשפעותיהן: במידה שתאושר תכנית התקציב (יעד גרעון של 4.65% ו-3% תוצר בשנים 2013 ו-2014, בהתאמה), הדבר צפוי למתן את קצב התרחבות הביקושים, ולצד זאת להחזיר את השליטה התקציבית.

חברי הוועדה מסכימים כי בחודשים האחרונים קצב עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, וכי על סמך הנתונים העדכניים לא ניתן לזהות סימנים להתמתנות הפעילות בשוק הדירות. אמנם עליית מחירי הדירות בחודש פברואר (הנתון האחרון) נמוכה לעומת החודשים הקודמים (0.5% לעומת למעלה מ-1% בארבעת החודשים שלפניו), אך הוועדה העריכה כי מאחר שהנתונים החודשיים תנודתיים, לא ניתן להסיק מכך על התמתנות. הוזכרו צעדי המיסוי שעליהם דנה הממשלה (כגון ביטול הפטור ממס שבח למשקיעים והטלת מיסוי על משפרי דיור), וההערכה הייתה שכאשר הם ייושמו, צפויה התמתנות של הביקושים בשוק הדיור. עם זאת חברי הוועדה הדגישו כי נדרשים צעדים בצד ההיצע אשר ביכולתם להביא לגידול בקצב בניית הדירות וכך להתמתנות מחיריהן.

הטיעון העיקרי של חבר הוועדה שתמך בהותרת הריבית על כנה הוא, שרמת הריבית הנוכחית תואמת את תנאי הצמיחה של המשק ואת תנאי האינפלציה הנוכחיים, באופן המאזן בין ההשלכות שיש לשינויי הריבית על הכוחות הפועלים לתיסוף בשוק המט"ח לבין ההשלכות על הכוחות הפועלים להעלאת המחירים בשוק הדיור.