מדוע דירוג האשראי הישראלי חזק מהאמריקאי?

בהרבה תחומים ישראל מסתכלת אל הידידה הגדולה שמעבר לים ושואפת להיות דומה לאמריקה הגדולה, המעצמה החזקה בעולם. מדי פעם הישראלים משכפלים את המקור האמריקאי כל כך טוב עד שהם אפילו מצליחים להתעלות על המקור האמריקאי. כך בדיוק הולך להיות עם דירוג האשראי המקומי (Credit Score) שצפוי להיות טוב ויעיל בהרבה מדירוג האשראי האמריקאי. כדי להסביר זאת נתחיל בהתחלה ונסביר בכלל מה הוא דירוג אשראי.

דירוג אשראי הוא ציון אשר מעריך מהי יכולת הלווה להחזיר את ההלוואה שצפויה להינתן לו. מי שעושה שימוש בציון זה הם המלווים הפוטנציאליים שרוצים לוודא שהלווה יוכל להחזיר להם את הכסף שלווה. לכסף יש מחיר, הלוא הוא שיעור הריבית ועל כן ככל שהלווה מאופיין בסיכון גבוה יותר כך צפוי להיות המחיר (שיעור הריבית על ההלוואה) גבוה יותר.

כאשר לא קיים דירוג אשראי (כפי שקורה בישראל היום) הלווה למעשה שבוי של המוסד הפיננסי העיקרי שלו (בדרך כלל בנק) שכן הוא המוסד שמכיר אותו וייתן לו כנראה את התנאים הטובים ביותר. כמובן שלא באמת מדובר בתנאים טובים שכן ידוע שכדי לקבל תנאים טובים צריך תחרות ובמצב הנוכחי בישראל התחרות כמעט ואינה קיימת. נדגים זאת בצורה פשוטה מאוד, נניח שלחיים יש 100,000 ₪ בבנק הפועלים בלבד. כעת חיים רוצה ליטול הלוואה על מנת לרכוש רכב. כאשר חיים יפנה לבנק הפועלים ישתמש הבנק במידע שיש לו על חיים וכך יוכל להעריך את הסיכון הכרוך בהלוואה. מנגד, אם חיים יפנה לבנק לאומי יהיה לו קשה יותר לקבל את ההלוואה מפני שבנק לאומי אינו מכיר את ההיסטוריה של חיים והוא יבקש פרטים נוספים כמו משכורות, דפי חשבון ועוד. גם לאחר קבלת המסמכים הללו סביר שבנק לאומי יהיה שמרן יותר וידרוש ריבית גבוהה יותר על ההלוואה ביחס לבנק הפועלים. כך גם יקרה עם כל בנק גדול אחר וחיים שרצה הלוואה למעשה נותר שבוי של בנק הפועלים, הבנק העיקרי שלו ולמעשה התחרות כמעט ואינה קיימת.

מנגד, כאשר ישנו דירוג אשראי, כפי שקורה היום בארה"ב ובמדינות מפותחות אחרות כגון קנדה, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה ועוד, ישנן לשכות שאוספות נתונים ומספקות אותם לכל המוסדות הפיננסיים וכך הן מאזנות את מגרש המשחקים כך שכל המוסדות הפיננסיים יידעו את אותם הנתונים אודות הלווה הפוטנציאלי. אם נמשיל זאת למקרה של חיים, באמצעות לשכות נתוני האשראי בנק לאומי יידע את היסטוריית התשלומים (המגולמת בדירוג האשראי) של חיים מול בנק הפועלים וכך הוא יוכל להעריך מה הסיכון האמיתי במתן ההלוואה לחיים. כך, בין רגע בנק לאומי מצטרף לתחרות על מתן ההלוואה לחיים ואיתו יצטרפו גם עוד מספר לא מצומצם של בנקים ונותני אשראי אחרים שחלקם עד כה בכלל לא היו במשחק. אחד היתרונות הבולטים שיש היום לבנקים על שחקנים אחרים הוא יכולתם להעריך את הסיכון במתן אשראי, לשכות האשראי יבטלו את היתרון הזה ויאפשרו לשחקנים חדשים כגון חברות התקשורת, חברות הקמעונאות, חברות פיננסיות חוץ בנקאיות ועוד להעניק אשראי ללווים פוטנציאליים ובכך להגדיל את התחרות בעשרות מונים כאשר מי שירוויח יהיה הצרכן הסופי שייהנה מעלות אשראי נמוכה מתמיד.

• המאבק ביוקר המחיה: האוצר מקדם תחרות בשוק הפיקדונות והאשראי
• בהיקף של כ-600 מיליון שקל: מכלול מימון תלווה פרויקט של קבוצת יובלים בחדרה

עד פה זה נשמע טוב, עכשיו בואו נבין למה זה אפילו מצוין. בארצות הברית מדובר בשוק בוגר וותיק כאשר דירוג האשראי הראשון בפורמט דומה לנוכחי הוצג על ידי חברת FICO בשנת 1989. עד היום רב החברות משתמשות במודל של FICO שעבר מספר וריאציות. בגלל שמדובר בשוק ותיק ובוגר הוא בנוי אחרת מהשוק הישראלי שצפוי להיבנות מחדש בשנה הקרובה. במעצמה הגדולה, לשכות האשראי אחראיות בעצמן על השגת מידע מגורמים פיננסיים ומנותני אשראי וכך ייתכן שללשכות האשראי יהיה מידע חסר שאינו כולל את התמונה כולה על הלווה. מנגד, בישראל חוק נתוני האשראי החדש שצפוי להיכנס לתוקף בסוף השנה מטיל על הגורמים הפיננסיים שכוללים בנקים, גופים חוץ בנקאיים וכל גורם שמספק אשראי בהיקף מסוים חובה לספק את הנתונים הללו למאגר מרכזי שנבנה על ידי בנק ישראל בשיתוף עם חברת מטריקס. כך, לא יהיה חשש שמא יהיו נתונים חסרים ודירוג האשראי הכחול-לבן צפוי להיות איכותי ואמין יותר מדירוג האשראי בידידה הגדולה מעבר לים.

מעבר לכך, למרות שבארה"ב שלוש לשכות אשראי גדולות ועוד לשכות קטנות רובן משתמשות בווריאציות שונות של המודל של חברת FICO שהייתה החלוצה בתחום. מנגד, בישראל הלשכות השונות, שכרגע צפויות להיות חמש כאלה, כאשר מינופים קרדיט היא אחת מהן, צפויות לפתח את המודלים בעצמן ובכך לספק שונות גבוהה יותר שתאפשר מחד לנותני האשראי לקבל רמת ביטחון גבוהה יותר ומאידך לספק ללווים יותר מרווח של ציונים טובים שיקלו עליהם לקבל אשראי.

לדירוגים הישראליים יתרון נוסף על הדירוגים האמריקאים וזאת בשל העובדה שהדירוג הישראלי נבנה בימים אלה ועל כן הוא מותאם לכלכלה החדשה, כלכלת דור המילניאלס (המוגדרים כאנשים שנולדו בשנים 1981-2001 והופכים כעת לקבוצה בעלת משקל רב מאוד בכלכלה) אשר לה מאפיינים ייחודיים כגון הרצון לקבלת סיפוק מהיר ומידי, לצד גידול באיכות החיים והוצאות על פנאי. זאת, בעוד שדירוגי האשראי הנפוצים בארצות הברית תקועים בעבר בשל נתונים היסטוריים שכן תמיד קשה יותר לשנות משהו ישן מאשר לבנות משהו חדש. כך, הרבה דירוגים בארה"ב מתבצעים לפי נוסחה שנקבעה לפני יותר מעשור ולפעמים אף לפי נוסחה שנקבעה לפני שני עשורים עם וריאציות מאוד קטנות.

כמובן שאם ננסה להיזכר אחורה מה קרה ב-1998 העולם היה נראה אחרת. הכל התנהל אחרת וכך גם הייתה ההתנהלות הפיננסית של אנשים. בהתאם, גם דירוגי האשראי הישראליים יהיו מותאמים יותר לתקופה מפני שהם ייבנו ברוח התקופה הנוכחית בה הפייסבוק, הוואטסאפ, הטוויטר והאינסטגרם שולטים בכל מקום ומשפיעים גם על הבחירות הפיננסיות של הלווים.

אם כך, במקרה הנוכחי דווקא הבוסריות של שוק האשראי הישראלי שעומד בפני שינוי מהותי בשנה הקרובה מהווה נקודת פתיחה מצוינת לבניית השוק מחדש בצורה שוויונית, הוגנת ותחרותית יותר אשר מותאמת לרוח התקופה בצורה אופטימלית אפילו ביחס לשוק האמריקאי הגדול והבוגר.

סביר מאוד להניח כי בעוד מספר מצומצם של שנים כאשר דירוג האשראי יהיה נחלת הכלל בישראל לא נבין בכלל איך הסתדרנו לפניו וייתכן שאף עיניו של העולם יהיו נשואות לשוק הישראלי שיהווה חוד החנית בדירוגי אשראי ויעקוף בסיבוב מדינות מפותחות וגדולות מאיתנו שעוסקות בתחום כבר מספר עשורים.

מינופים קרדיט גאה להיות חלק מהמהפכה הזו שתעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם ותאפשר לישראלים לקבל הלוואות הוגנות במחיר הוגן ותאפשר לשחקנים רבים להיכנס לשוק שהיום שמור לחונטה סגורה של מוסדות שעושים זאת כבר שבעים שנה.   על הכותב ד"ר דן סער הוא מומחה למימון ולחינוך פיננסי אשר כתב את עבודת הדוקטורט שלו על חיזוי מאקרו-כלכלי ובמסגרת התיזה שלו ערך מחקר על תפיסתם הפיננסית של צרכנים ומשקיעים. בשתים עשרה השנים האחרונות שימש במגוון תפקידים בבנק הבינלאומי ביניהם מנהל מחלקת המחקר של הבנק ומנהל החדשנות לתחום שוק ההון. כיום ד"ר סער מוביל את מינופים קרדיט שצפויה לקבל רישיון לשכת נתוני אשראי מבנק ישראל כמייסד ומנכ"ל.