פרובוקציה שעובדת: "זה יום מקלחת או יום גז"? עולם הפרסום והמודעות לשואה

עשרות שנים לאחר השואה, הכאב עדיין מפלח את לב העם היהודי בישראל ומסביב לעולם והזכרון חי ומוחשי. עם זאת, לאורך השנים קמו לא מעט מכחישי שואה שמנסים להפחית מעוצמת הזוועה, כאשר במקביל העולם כמנהגו נוהג - הוא צועד קדימה ומותיר דורות חדשים של בני נוער מלאומים ועמים שונים, שנחשפים פחות ופחות לאירוע הנורא מכולם בהיסטוריה של האנושות.

בימים כתיקונם תעשיית הפרסום מואשמת בחטאים רבים, ובראשם הנסיון לשכנע את הקהל שעליו לצרוך מוצר שהוא לא בהכרח זקוק לו. אבל הפרסום הוא לא רק כלי שרת בידיהן של החברות המסחריות - יש מי שנעזר בו כדי להציף נושאים חשובים כגון הגברת המודעות לשואה ומלחמה במכחישיה.

לקראת שבוע המודעות השנתי לשואה באוניברסיטת קולורדו, יצא משרד הפרסום TDA בסדרת מודעות שעשתה שימוש בפנייה המוכרת לסטודנטים - זו שמזינה אותם להשתתף בניסויים בתשלום. משרד הפרסום עיצב מודעה שנראית כמו עוד אחת מעשרות הפוסטרים שקוראות לגיוס נסיינים בשינוי תוכני מצמרר. המודעה קראה לסטודנטים להשתתף בניסוי אנטומי שכולל "הוצאה והחלפת עצמות, עם סיכוי גבוה למוות". בתחתית הפוסטר נכתב כי ניסויים מסוג אלו התרחשו במחנות ההשמדה של הנאצים בין 1942 ל-1943, וכן צורף מספר טלפון למידע נוסף.

במסגרת אותו קמפיין שתל משרד הפרסום מודעות שנתלו על שפורפרת האמבטיה ועליה הכיתוב המסעיר: "האם זהו יום למקלחת או לגז? בעוד אתה מתחיל את יומך, נסה לזכור את המיליונים שלא ידעו האם זה יהיה יומם האחרון"

מודעה אחרת של משרד הפרסום באומן בר ריבנאי פורסמה ב-2010, ומקדמת את מוזיאון השואה ב'בית לוחמי הגטאות'. משרד הפרסום הציב את ספר ההיסטוריה שמגולל את אירועי השואה במדף הספרות הבדיונית לצד ספרים כמו "הקוסם מארץ עוץ", "דרקולה", "סינדרלה", "שלגיה" ועוד. לצד המודעה נכתב "מספר מכחישי השואה גדל. אל תתנו להם לשכתב את הייסטוריה שלנו".

מודעות נוספות למוזיאון השואה מגיעות מבואנוס איירס, ארגנטינה ושייכות למשרד הפרסום FWK. במודעה הראשונה מוצגים סגנונות שונים של שפמים כשהראשון משמאל הוא סמל ההיכר של הצייר המפורסם סלבדור דאלי, והאחרון מימין הוא סמל ההיכר של היטלר. לצד המודעה נכתב: "בגיל 18 אדולף היטלר נכשל בנסיונו להפוך לאמן. לצערנו, בימים אלו העבודה שלו מוצגת במוזיאון שלנו".

במודעה השנייה מופיע צילום של חלל התצוגה במוזיאון כשעל אחד מקירותיו תלויה תמונה של 4 ילדים במחנה השמדה. מתחת לתמונה, על רצפת המוזיאון מונח שלט אזהרה לעוברים ושבים ובו מצוין כי "הרצפה רטובה ומחליקה", לכאורה מדמעות.

בגזרת הוידאו: 2 סרטוני וידאו להגברת המודעות לשואה, מאחוריהם עומדת רשת המוסיקה MTV מציגים את הנושא מכיוון מעניין. הסרטון מתחיל בתיאור של סצינה טריוויאלית כמו נסיעה באוטובוס צפוף, שעשויות להתרחש בימינו עד שמתחולל שינוי קיצוני בעלילה ותמונת הסיום מהדהדת בחזרה לסצינות מימי השואה. 2 הסרטונים בלינק המצורף.

מהלך נוסף שגם זכה במדליית זהב (במדיה) וארד (באינטגרייטד) בפסטיבל קאן הושק בגרמניה לפני כשנתיים וזכה לתהודה רבה. רשת הפרסום הפאן אירופאית הציגה נתון מדאיג לפיו 50% מהגרמנים מתחת לגיל 25 לא שמעו מעולם על השואה. המשרד חיבר את הנוער שחי באינטרנט ל"אבנים שמספרות סיפור" - אבנים שרוצפו באזורים שונים ברחבי אירופה ועליהם ציון שמות של יהודים שחיו במקום וגורשו למחנות השמדה. החיבור נעשה תוך כדי הצגת מיקום האבנים על מפות ערים באינטרנט, ואפשרות להיחשף לסיפורם של המגורשים בהקלקה פשוטה.