קבלו סופרסטאר בהתגלמות שלא מפסיק להעלות הדיבידנד

רק להזכיר לכל הגמדים שמחפשים חשיפה לתקשורת - מי שמחליט בטבע (סימול: TEVA) הוא לא יחימוביץ', לפיד או עיני, אפילו לא נתניהו - החלטות אסטרטגיות מתקבלות ע"י מועצת המנהלים עם הנהון בעלי המניות, שרובם המכריע, כמו מקורות ההכנסה של טבע נמצאים מחוץ לישראל. אלי הורביץ ז"ל איננו והמוטיב הציוני נחלש משמעותית. טבע פה מאותה הסיבה שאינטל פה, פשוט כי כדאי להם. מי שמפקפק בשאלה "מי תרם למי יותר, טבע או מדינת ישראל?" מן הראוי שיילך להיבדק אצל פסיכיאטר. טבע לא עשתה שום דבר רע, בטח לא הפרה שום חוק ומעולם גם לא הזכירה 800 מפוטרים. טבע זו היצירה העסקית הגדולה ביותר שנוצרה בישראל. במקום להקדיש מחשבה איך עוצרים את "תרבות האקזיטים" אתם תגרמו גם לטבע לעזוב. קוואלקום (סימול: QCOM) סופרסטאר

כבר כתבנו על קוואלקום בעבר, אלא שמתברר שהמניה נבחרה ע"י אתר כמובילה בין 25 ענקיות הדיבידנד שמוחזקות ע"י הסלים למיניהם. סלי ETF מחזיקים בכ-80 מיליון מניות QCOM, כ-5% מהון המניות של החברה ששווין קרוב ל-5 מיליארד דולרים, סכום יחסית ענק. קוואלקום התחילה לחלק דיבידנד בסך של 2.5 סנט למניה לשנה. ב-2003 החלה לעלות את סכום הדיבידנד בקביעות ובעוצמה כל שנה, עד שהגיעה בימינו ל-1.4 דולר למניה (תשואה נוכחית כ-2.89%). מומחי האתר מחברים את תשואת הדיבידנד ומדיניות ההגדלה שלו כחלק מנוסחה שכוללת משתנים שונים לגבי החברה (מדובר רק בחברות שמופיעות במדד ה-500P&S), ממשתני הפעילות העסקית ועד המעורבות החברתית והמוניטין. קוואלקום "דולקת" אחרי ענקית התרופות, מרק (סימול: MRK), שהתחילה לחלק דיבידנד ב-1995.

קוואלקום היא חלק ממערך התשתיות של ה-IT. בעבר אותו מערך היה ברור ורטיקאלית, הוא התחיל עם בתי היציקה למוליכים והסתיים בחברות הקצה, ובין שתי הקצוות "שיחקו" מאות חברות שכל אחת מהן התמחתה בנישה. היום היטשטשו התחומים, למרות שעדיין רואים חברות מתמחות רבות, והחדירה זה לתחומו של זה מתפשטת במהירות. חברה כמו טאיוואן סמי קונדוקטורים (סימול: TSM) שבעבר התרכזה בפיתוח, ייצור ושיווק של מוליכים למחצה - חומר הגלם הבסיסי לתעשיית ה-IT, פרצה לתחומים "מתקדמים" יותר בשרשרת המזון של התעשייה, ומתחרה היום בתחומי אחסון ועיבוד נתונים. סיסקו (סימול: CSCO) הענקית הוגדרה בעבר כחברת תשתיות, אך כיום עושה הכל מלבד מוצרי קצה. סמסונג (סימול: SSLNF) פועלת ורטיקאלית מרמת המוליך למיכשור קצה. התמחותה של קוואלקום נעוצה ב"התאמה", הסטנדרטיזציה של ההעברה, איכותה, מהירותה ובהירותה. ההישג הגדול של החברה היה תמיד ביכולותיה לחזות נכון את כיוון ההתקדמות ולהוביל, בעיקר בתחום ה-LTE.

קוואלקום נוסדה בשנת 1985 ע"י הפרופסור אירווין ג'ייקובס ושישה חברים נוספים. ב-1989 הציגו בשוק התקשורת קונספט של טכניקה להעברת תקשורת דיגיטלית בשם Code Division Multiple Access. לצד טכנולוגיית ה-Time Division Multiple Access, מובילה זאת הראשונה בהעברת קול, תמונה ודאטא בתקשורת האלחוטית. בעקשנות וביכולת ניהול בלתי רגילה הצליח ג'ייקובס להפוך את קוואלקום לחברה ששולטת על היכולת לפעול בתחום העברת אינפורמציה דיגיטלית בתחום המסחרי. במילים אחרות, תעשיית התקשורת האלחוטית הכירה בעובדה שכל חברה שמנסה לפתח, לייצר או למכור מוצרים שיצטרכו להשתמש בסטנדרטים של CDMA, חייבת לרכוש רישוי / ידע ו/או תמיכה מקוואלקום. נכון, יש את ה-TDMA לסוגיה ומיני קודים אחרים, אבל זה די דומה לחלונות מול השאר.

מעבר לכך, ג'ייקובס הבין, שעם התקדמות מהפכת האינפורמציה, החברה תיחשף לתחרות שתלך ותגדל, לכן דאג לאסטרטגיה שכוללת שתי תמיכות. הוא הבין את חשיבות הקניין הרוחני ועולם הסטארט-אפים, משם תצא התחרות בעתיד. לכן קוואלקום מחזיקה בכמות של קניין רוחני (פטנטים וסודות מסחריים שקשורים באפליקציות) שאין שנייה לה בתעשייה, חלקם "נולדו" בחברה וחלקם נרכשו במהלך השנים. בנוסף, הקים את חטיבתStrategic Investments division Qualcom's, אחת מארבע החטיבות שמפעילה החברה וצומחות במהירות (שירותי האינטרנט, שירותים לארגונים וממשלות , חטיבת הפתרונות הקמעונאיים וה-QSI). ג'ייקובס ייעד אותה לדבר אחד בלבד - השקעות אסטרטגיות בהזדמנויות שמתפתחות בתחום (אם להגדלת הפעילות או מניעת תחרות). החטיבה הזו מאפשרת להתקדם יחד עם התקדמות מהפכות הטכנולוגיה והעברתה, להיות צעד אחד קדימה. אנליסטים רבים טוענים (ש-43 מהבכירים שבהם מכסים אותה) כי "בין הידע שממלא את המחסנים שלהם לכל הידע שהם רוכשים באמצעות M&A לצד האיכות הגבוהה של המוצרים ורמת השירות, קשה לראות מישהו שיוכל להוריד את קוואלקום מההובלה, לפחות בעתיד הנראה לעין".

קוואלקום פתחה את המאה עם מכירות של 3.2 מיליארד ורווח תפעולי ונקי של 722.6 ו-622.1 מיליון בהתאמה ורווח למניה של 87 סנט. 2012 (אצלם השנה מסתיימת בסוף ספטמבר) סוכמה עם מכירות של 19.2 מיליארד, רווח תפעולי ונקי של 5.7 ו-5.3 מיליארד בהתאמה ורווח למניה של 3.51 דולרים. בתשעת החודשים שהסתיימו ב-30.6.2013 החברה מכרה ב-12.5 מיליארד - עלייה של 34.9% לעומת התקופה המקבילה ב-2012. הרווח הנקי (5.3 מיליארד) מצביע על עלייה של 11%. ההערכה היא שהחברה תסיים את 2013 עם מכירות של 24.7 מיליארד ורווח נקי של 7.8 מיליארד - קצב עליות שהולך וגובר. במחיר מניה של 69 דולרים המניה נסחרת לפי מכפיל מוערך של כ-15 ומכפיל קונצנזוס של כ-13.5 ל-2014 – סביר בהחלט לחברה מובילה שצומחת כפי שצומחת, בנוסף לדיבידנד שעולה תכופות.

ולמרות כל המתואר, הסיבה העיקרית לאהבה הגוברת מצד המומחים לקוואלקום נעוצה במה שנראה "ההובלה שמפתחת החברה בתחום ה-LTE". רוב משקיעי העולם, כאשר שומעים שהטכנולוגיה הולכת ומתבססת כמובילה בתחום העברת אינפורמציה על פס רחב, הם מחפשים נואשות באיזה מניה מייצגת להשקיע, מנסים לבחור מניה של חברה מנצחת בתחום. אך לצערם של אלה, הרוב הגדול של המשקיעים אינם מסוגלים (בעיקר בשל חוסר הבנה טכנולוגית, אבל לא רק) לזהות כזו. בגדול הם מבינים שההתקדמות בקצב ובאיכות העברת האינפורמציה לסוגיה תלויים ברמה הטכנולוגית של המעבדים. אבל היכולת לעלות שלב נוסף בהבנת הנקרא פשוט אינה קיימת, לכן התלות באנליסטים ומומחים, שלצערנו רובם המכריע גדולים בעיקר בתיאוריה.

לדוגמא, חברה כמו נבידיה (סימול: NVDA). היא מפרסמת כותרת מהסוג של "NVIDIA today introduced its first fully integrated 4G LTE mobile processor" והמניה טסה למעלה. רק בודדים מהמשקיעים שמשתתפים בהטסה מבינים על מה בדיוק מדובר, מה המעבד הספציפי הזה עושה בדיוק, את מה הוא מחליף, מה גודל השוק שלו, מי המתחרות ועוד. בתחום 4G LTE mobile processor פועלות המון חברות, אבל קוואלקום תפסה מעמד כמעט מונופוליסטי. שוק מעבדי פס הבסיס ל-LTE גלגל בארה"ב 4.4 מיליארד דולרים ברבעון השני של 2013 – 63% מתוכם של קוואלקום. אם מסתכלים על העולם כולו, ובמיוחד השווקים המתעוררים, ולוקחים בחשבון את היכולת להיכנס לתחום, קוואלקום מחזיקה כרגע ב-93% מכך. כלומר, מי שרוצה "לשחק" בתחום, צריך להתקשר לקוואלקום (לרכוש רישוי או לעבוד ביחד).

השחקניות הגדולות האחרות הן נבידיה, אינטל (סימול: INTC), ברודקום (סימול: BRCM) ו-MediaTek (סימול: 2454:TW) בטייוואן, ששותפה בנושא עם החברה היפנית Renesas Electronics (סימול: RNECY) בארה"ב. נכון, השוק הזה (במיוחד הגלובלי) עדיין בחיתוליו, ורוב הסיכויים שעם הזמן קוואלקום תאבד נתחים למתחרים. אבל אם לקחת בחשבון את יכולות השיווק של החברה וקצב צמיחת השוק - "חלון ההזדמנויות" החדש של החברה לטווח ארוך למדי.

מה שחשוב לא פחות זו הדרישה, שעד כה רק קיימת רק בארה"ב, להוכחת "התאמתם" (compatibility) של מעבדי ה-LTE למערכות החכמות. סין למשל, עם צמיחה מהירה בשוק טלפוניה חכמה ומתן רישיונות להקמת תשתיות LTE לחברות כמו Huawei, ZTE (סימול: ZTCOY) בארה"ב ואלקטל-לוסנט (סימול: ALU) מטעם ממשלת ארה"ב, צפויה להעניק רישיונות LTE בסוף השנה. כרגע אין שום חברה בעולם, מלבד קוואלקום, שעומדת בכל תנאי המכרז. עד שה-LTE יתפוס והתחרות תתפתח, קוואלקום תוכל להגדיל ולדרוש מחירים גבוהים. בינתיים, התחילה התחרות על הדבר הבא - המעבד שיניע את מה שנקרא perceptual computing- שבב / מעבד שיעלה את רמת הביצוע של הבינה המלאכותית (המעבד לוקח עוד כמה פונקציות מהאדם). הצורך נובע מכל שמכירות הסדרות החדשות של טלפונים חכמים (ה-iPhone 5S של אפל כדוגמא) אינן מעוררות התלהבות כפי שעוררו הסדרות הקודמות ("צריך תוספת של פלפל", מסבירים מומחי השיווק). לפיכך, הכיוון טמון בפיתוח שבב/מעבד שנקרא 7M.

ד"ר פול ג'ייקובס, הבן של מייסד החברה, החליף את אביו ב-2005 כמנכ"ל קוואלקום. הוא ציין השבוע בראיון לרויטרס שהם מתקדמים בפיתוח "מעבד שיחליף את החוש השישי". זה עבורנו כבר סינית, לכן נפסיק כאן, אבל זה מוכיח שקוואלקום תהיה בראש המירוץ גם בסיבוב הבא. אגב, קוואלקום היא ספקית המעבדים המובילה בתחום הפעלת מכשור האלחוט החכם לסמסונג, אפל, גוגל ואפליקציות לחלונות של מיקרוסופט. נכון להיום 33 מהאנליסטים ממליצים לקנות המניה, 12 מהם בקניה חזקה, 8 ב-Hold ו-2 ממליצים למכור. אם הרפובליקאים מצליחים לפגוע בוול סטריט, תהיה הזדמנות לקנות QCOM במחיר כלכלי, אז נא לא לפקשש.

סופו של חלום: סאביינט (סימול: SVNT) הולכת למכירה פומבית

איך הגלגל מסתובב לו? ליווינו חברת ביו-טכנולוגיה כללית (אז BTGC), חברת הביו הראשונה בישראל שהחלה להתעסק בשחזור DNA. ייסד וניהל אותה הפרופסור חיים אביב ב-1980 בתמיכת הנשיא אפרים קציר ובמימונו של פרד אדלר הגדול. הלכנו לצידה כשהחברה הוערכה בסיבוב הביו-טק הראשון בוול סטריט במיליארד דולרים וכשהמניה הגיעה ל-32 דולר - הכל על החלומות הראשונים וה"דמיון" לג'אנאטק. גלשנו איתה בימי "שמחה ופז" כשהמנכ"ל הוביל אותה לאבדון, בתקופתו של דייויד בלייך, שעורר תקוות שנכזבו וכשהפכה ב-2003 לסאביינט - אז ניצת החלום שוב בעקבות KRYSTEXXA, התרופה שפותחה כנגד מחלת הגאוט, שעברה FDA ולקחה את המניה ל-30 דולרים. אבל סאביינט לא הצליחה לחדור לשוק, וביום ב' הודיעה על כניסה מרצון לפשיטת רגל. עצוב, אבל מלמד את הקורא מה שאנחנו טוענים כל הזמן - התגשמות חלום בוול סטריט מותנית בשני משתנים: מעבר ב-FDA והצלחה במכירות, אחד מהם לבדו פשוט לא מספיק.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.