הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.

בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.

העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.

אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.

• רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
• קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים

מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.

הדרמה המשפטית שהתגלגלה באולם בית המשפט לענייני משפחה בקריות נולדה מתוך סיפור חיים שנראה במבט ראשון כקשר ארוך ואמיץ בין גבר ואשה שחיו ביחד במשך עשרות שנים. אלא שבמותו של האיש, והמאבק על הירושה שהותיר אחריו, התפוגגה התמונה האידילית, ובמקומה נחשף סיפור אחר לגמרי - כזה שמעלה שאלות קשות על מהותה של זוגיות ללא נישואים ועל הגבול הדק שבין חיבה, נוחות והרגל, לבין שותפות אמיתית של חיים ומשק בית.

האשה, גרושה ואם לבת, טענה כי חייתה עם המנוח מ-1999 ועד למותו באוגוסט 2022. לדבריה, הם ניהלו יחד חיי משפחה מלאים - גרו באותה הדירה, גידלו יחד את ילדיהם, יצאו לחופשות בארץ ובחו"ל, ושיתפו פעולה בכל ענייני היום־יום. מנגד, שני בניו של המנוח, שהתנגדו בתוקף לבקשתה, טענו כי מדובר בתמונה שקרית. לדבריהם, מערכת היחסים לא היתה שותפות של חיים אלא קשר חלקי ולא מחייב, וכי אמם של הנתבעים היא זו שנשארה קרובה למנוח ושהתה לצדו גם בתקופות שבהן התובעת טענה כי גרה עמו.

המאבק המשפטי התפתח כששלושה ימים בלבד לאחר פטירתו של המנוח, הגישה האשה בקשה לצו ירושה, ובה ביקשה להכיר בה כבת זוגו הידועה בציבור - ולפיכך כזכאית למחצית מעיזבונו. השופטת גילה ספרא־ברנע מתארת כי כבר אז עוררה התנהלותה תמיהה: הבקשה הוגשה בזריזות יוצאת דופן, מבלי שצורפו אליה ילדיו של המנוח או שנשלח אליהם העתק, והם גילו עליה רק בחלוף כחודש.

אספה מסמכים וחפצים במהלך השבעה

לדברי הבנים, התובעת לא רק פעלה משפטית בזמן השבעה, אלא אף הגיעה לבית המנוח ביום הראשון והשני לאחר מותו, אספה מסמכים וחפצים, ובתה צילמה אותם. בעקבות כך, פרצה מריבה חריפה בין הצדדים, שבסיומה עזבו האשה ובתה את הבית ולא שבו לשבת שם את יתר ימי האבל.

• הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
• הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית המשפט שמע שורה ארוכה של עדים: עשרות תצהירים, עדויות שכנים, מכרים ובני משפחה. השופטת קבעה כי אף שהתובעת הצליחה להראות שהיתה בקשר משפחתי קרוב עם המנוח ואף התקיימו ביניהם חיי זוגיות כלשהם, היא לא הצליחה להוכיח את המרכיב המכריע הנדרש בחוק הירושה - ניהול משק בית משותף. בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה", עשויים להיחשב כמי שהמוריש "ציווה להם" חלק בעיזבונו, כאילו היו נשואים. הפסיקה קבעה לאורך השנים כי התנאים לסטטוס הזה הם מצטברים. יש להראות חיי משפחה ומשק בית משותף. בעוד חיבה, אינטימיות ואהבה עשויים להעיד על חיי משפחה, הרי שניהול משק בית משותף נבחן לפי סממנים כלכליים ושיתופיים - חשבון בנק משותף, רכוש משותף, נשיאה בהוצאות וכדומה.