רפורמה בחברת חשמל - יש, בשורה לציבור? אולי בעתיד
סוף סוף, אחרי שנים, ביום חמישי האחרון הוצגה הרפורמה ההיסטורית בחברת החשמל.
ההטבה בדמות חשמל חינם לעובדים לאורך שנים מתגמדת לעומת מעמד זה, בו שר האנרגיה יובל שטייניץ ושר האוצר משה כחלון הכריזו חגיגית, בין היתר, כי נחתם הסכם קיבוצי עם העובדים והגיע הסוף לחשמל חינם לעובדים, אבל רק לעובדים שיצטרפו מעתה והלאה לחברת חשמל ולא לאלה הקיימים.
קשה שלא לשאול מדוע לא נגעו באותה הטבה שמקבלים העובדים הקיימים מזה שנים בדמות חשמל חינם? הרי אם אין הגיון לספק חשמל חינם לעובדים אז מדוע הדבר לא חל על כל העובדים. התשובה לשאלה טמונה בעובדה כי כנראה קשה יותר להתמודד מול החזקים והרבה יותר קל לחתוך מהעובדים החלשים, או במקרה זה, בעובדים שעוד לא גויסו לחברה.
ניחא., הרי גם זה לא סגור. הרפורמה דורשת את אישור הממשלה ומה שנחתם השבוע למעשה זה הסכם קיבוצי בין העובדים להנהלה שיקצץ במצבת העובדים. אמנם הרפורמה תביא עמה קיצוץ מסוים בכוח האדם אבל זה לא יקרה ביום אחד אלא ב-8 שנים שבסופם 25% מהעובדים ילכו הביתה. אם לא די בכך, הקיצוץ במצבה כולל עובדים שייצאו לפנסיה ומאלף עובדים שפרשו מרצון.
- פרטנר חושפת את נתוני צריכת החשמל
- מי משלם על עליית מחירי החשמל בעקבות ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טענה נוספת כנגד הרפורמה המבורכת מיוחסת למי שיממן אותה. במקרה, או שלא, גם הפעם (ובדומה לחשמל חינם) יהיה זה הציבור שיישא בעלויות של למעלה מ-8 מיליארד שקל.
אז איזו תועלת כן עולה מהרפורמה? חלק מאתרי הייצור של החברה יוצעו למכירה ויחידת ניהול מערכת החשמל תהפוך לחברה ממשלתית נפרדת. בנוסף, הרפורמה תאפשר ליצרנים הפרטיים למכור חשמל ישירות לאזרחים. ומה עם תעריף החשבון החשמל לציבור?
מילא היו מקצצים בתעריף החשמל בהתאם לחיסכון בעלויות שתביא הרפורמה, הרי מציאת הגז ופתיחת הים לתחרות יכולים להוזיל את החשבונית לציבור, אך ההסכם שנחתם לא מביא במספרים אף הוזלה של מחיר החשמל. אולי זה יקרה בעוד 8 שנים כשהרפורמה תושלם אבל נכון להיום, בהתחשב בעשורים בהם ניסו להגיע להסכמה, אם הרפורמה היתה נייר להשקעה, אף משקיע שפוי לא היה מהמר על התמורה.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- 3.יעקב 26/05/2018 11:06הגב לתגובה זואתם חושבים שיצרני החשמל הפרטיים עובדים לשם שמים? עם כל בחשמל חינם והאבטלה הסמויה שיש בחברת החשמל עדיין הם מתחרים בצורה יפה ביצרני החשמל הפרטי (עם כל המגבלות שמטילה הרשות על חברת החשמל כמו ייצור חשמל בפחם שיותר יקר מגז, ייצור חשמל מאנרגיה חילופית או אנרגיה שאובה) קראו מה קרה עם מערכת החשמל בקליפורניה בשנות ה 90 ותבינו לאןאנו צועדים עם הניהול השערוריתי של הממשלה
- 2.כלכלן 21/05/2018 07:44הגב לתגובה זוימכרו נכסים\שטחים ובכסף שיקבלו תמומן הרפורמה . פחות אנשים זה פחות שטח\מבנים שצריך . רק בית אשדר המרכז הטכני בדרך השלום על יד עזריאלי כשיפונה יהייה שווה לפחות 2 עד 3 מילייארד שח .
- 1.חיים 21/05/2018 06:39הגב לתגובה זוכמו מחיר המים כך מחיר החשמל יעלה.בטח יקומו תאגידי חשמלבצורה כזאת או אחרת צריך ג'ובים לחברי המרכז
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsהטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsהטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.
