לפני כחודשיים פרסמתי מאמר במסגרת הטור השבועי שלי שעסק בטכנולוגיית הבלוקצ'יין - המאמר גרר תגובות רבות והדגיש את הרצון שלי לנסות להבהיר הרבה מן המסתורין שאופף את התחום המרתק הזה .

ביטקוין , בלוקצ'יין , מטבעות דיגיטליים. קריפטו ועוד מילים שמתארות את אחד הטרנדים הרותחים בעולם הטכנולוגיה והכלכלה בעת הנוכחית מחייבות התייחסות כנה כלפי מה שעלול להיקרא "בועה ".

מה הופך את הטרנד הזה לבועתי בעיני משקיעים שממתינים בצד? וכיצד ניתן להפריד באמת בין חברות שנוצרו מבועה שמספקות ערך אמיתי למשקיעים שלה לבין כאלו שכל מה שהן רוצות זה לשרוף ערך מהמשקיעים שלה? כדי לענות על שאלות אלו כדאי שנבין קודם מה המשמעות של בועה .

בד"כ כשמשקיעים פרטיים או מוסדיים מתארים חברה כבועה הם מסתכלים על ישויות עסקיות שהמטרה העיקרית שעומדת אל מול עיניהם היא מיצוי היכולת לשרוף מזומנים של משקיעים אחרים. דיי דומה לטייטל שלילי אחר שנקרא "פירמידה". בד"כ ישויות אלו בוחרות לשרוף מזומנים דרך הנפקה ציבורית (IPO) ובכך להגשים את המניע האמתי שעומד מאחורי צעד שכזה.

• המגמה השלילית נמשכת - הביטקוין מתחת ל-86 אלף דולר
• כשהביטקוין נופל, חברות אוצר הקריפטו נופלות יותר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זו אחת הסיבות המרכזיות מדוע איני רואה חברות כמו AIRBNB , UBER ,WEWORK כמי שמייצגות בועה בענפים בהן הן פועלות למרות השווי הגבוה שלהן, בעיקר כי הן מייצרות ערך הן למשקיעים והן ללקוחות שלהן. חברות אלו בוחרות בגיוס כספים ללא הצורך המשווע להנפקה וזאת ניתן לראות לחיוב למרות ששווי החברות בעת הגיוסים גבוה בצורה משמעותית מחברות ציבוריות בעלות מאפייני צמיחה דומים.

לצורך המחשת העניין אצרף לכם פסקה שפרסם וורן באפט מתוך אגרת למשקיעי ברקשייר התאוויי בשנת 2000 שזכורה לרובנו כשנה בה התפוצצה בועת הדוט קום

"בסוף שנות ה -90, חברות כמו Kozmo ו-Webvan ראו את המניות שלהם ממריאות לגבהים מדהימים וחדשים פעם אחר פעם למרות הפסדים גוברים ובלתי נסבלים. משקיע ידוע אחד לא רכש מניות אלו".

בתגובה לאגרת זו הלכו וגברו הביקורות נגד וורן באפט בכך שלא זיהה את הערך החבוי למשקיעים בחברות אלו וכי טעה בהערכות החסר שיש לו על חברות הטכנולוגיה בשעתו. כמובן שבדיעבד ביקורות אלו הושתקו על ידי העתיד שלא איחר לבוא ופוצץ את הבועה שעליה הלין וורן באפט באגרת.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

ככל שהשימוש באינטרנט גדל, המשקיעים נעשו שורים יותר ויותר לגבי הסיכויים של חברות דוט-קום המשתמשות במדיום החדש הזה לבנות חברות שיכולות לשרת את כל האזרחים בצורה מהירה ומיידית . חברות אלו המשיכו להפסיד כסף ולשרוף מזומנים אבל זה עדיין לא הרתיע את המשקיעים שכן המסתורין שאפף את המודלים העסקיים שלהן בשילוב האינטרנט שהיה בחיתוליו גרם למחירי המניות לעלות ולהרקיע לשחקים. וכשהמחיר עולה ואנשים הרוויחו כסף - אף אחד לא רצה לפספס את הרכבת ולראות את השכנים שלו עושים כסף בזמן שהוא מסתכל מהצד.

הבועה התרחבה עד שהתפוצצה. וורן באפט דיבר על זה באגרת אבל מעטים היו ששמעו בקולו.

מזכיר לכם משהו על העת הנוכחית? עוד מעט נגיע לזה.

אנשים רבים איבדו סכומי כסף עצומים בתקופה זו בגלל ההתלהבות הלא רציונלית הזאת. עם זאת, יזמים ומשקיעים צדקו בדבר אחד - האינטרנט נולד על מנת לשנות את חיינו לנצח והנו בעל ערך עצום הן למשקיעים והן לצרכנים.

כתוצאה מכך, חברות כמו גוגל, אמזון, eBay, נטפליקס הונפקו בשעתו עם שווי שוק קולקטיבי היום של מעל טריליון דולר.

לסיכום: האינטרנט הוא לא בועה . החברות שבחרו בדרך של הנפקה ללא ערך של ממש הן שהפכו לבועה. מה שמביא אותנו לדבר על הטרנד הנוכחי של הבלוקצ'יין .

אם נרוץ לשנת 2017 הטכנולוגיה החדשה, שנוסדה תחת שם בדוי סטושי Nakamoto, מספקת הרבה מאפיינים דומים של עידן הדוט קום משנת 2000. הטכנולוגיה blockchain והאפליקציה הראשונה שיצאה מתוכו : הביטקוין יוצרת ויצרה עניין עצום בקרב יזמים, משקיעים פרטיים ומוסדיים במהלך 5 השנים האחרונות.

בשנת 2013, אחד מהמתעניינים הללו, מתכנת bitcoin בשם Vitalik Buterin שגם ביקר בישראל לאחרונה הציע פלטפורמה חדשה בשם Ethereum, הפתרון יאפשר למפתחים לבנות "חוזים חכמים". אלה הן עסקאות אשר מאפשרות לתאם בין המפתחים לבין המשתמשים של הפרוטוקול שלהם או יישום באמצעות מנגנון של אסימון. ניתן להשתמש במנגנון אסימון זה כדי לתגמל משתמשים על השתתפותם ברשת ולמפתחים עבור עבודתם.

לאחר בצורת קצרה במונחים של חברות חדשות שהתחילו במרחב הקריפטוקורנסי, הניח האתריום את התשתית למפתחים של פריסה עצמית של חוזים חכמים אשר ניתן להשתמש בהם כדי להקל על תהליכים אוטומטיים באינספור שווקים, שימושים ותעשיות רבות כמו הפיננסים ועוד . תפיסה חדשה זו החלה לעודד יותר אנשים לפתח פרוטוקולים ואפליקציות מבוזרות מבוססות-בלוקצ'ין, בתקווה ליצור לולאת משוב חיובית - לפיה מפתחים ומשתמשים מתניעים את השימוש בהם.

כדי לנסות להסביר את זה בצורה שקל להבין, ננסה לחשוב על זה במונחים של חברות ציבוריות של היום. קחו את eBay למשל - דמיינו כי כל נתח של eBay לא היה "מניה" אם כי היה "eBay אסימון". אסימון זה מספק גישה להשתתף בשוק של eBay כמוכר, אבל כדי לרכוש משהו מ- eBay היית צריך "eBay אסימון ".

למפתחים יהיה תמריץ להמשיך לבנות את הפלטפורמה וכך "אסימוני ה eBay שלהם" יהפכו ליקרים יותר ממש כמו שמניות של איביי יהיו יקרות יותר במידה והחברה תציג נתוני מכירות וצמיחה גבוהים יותר.

בל לשכוח כי הרשת גדלה גם באמצעות ספקולציות (כמו בשוק המניות). למשל על ידיעה של משקיע מפורסם שקנה מניות של איביי או ספקולציה על כניסה לשווקים חדשים וכו.

כאשר מבינים את המונחים האלה, זה קל לראות מדוע מפתחים, משתמשים ומשקיעים כל כך מתרגשים על ההבטחה של אסימונים crypto. כאשר פרויקט חדש בחלל מודיע על הכוונות מאחורי מה שהם בונים, המפתחים בדרך כלל מפרסמים הצהרת כוונות ובשלב מסוים לאחר מכן, להנפיק ICO (הנפקת מטבע ראשונית).

"אתריום של בועת הדוט קום"

בדיוק כפי שנטסקייפ (הדפדפן המוביל בטרם גוגל הגיחה לעולם) הראתה לעולם את מה שהיה אפשרי והניחה את הקרקע להמולה של חברות אינטרנט שאפשר לגשת אליה כעת על ידי ההמונים, ההקדמה של Ethereum, "חוזים חכמים" הביאה למבול של פרויקטים חדשים כמו כמו גם פרוטוקולים חדשים. במקום הנפקת מניות חדשות לבורסה , מפתחי הפרויקטים הללו מוכרים קודי-צופן ב-ICO (הנפקות מטבע ראשונות). עם זאת, גם כמו מניות האינטרנט של שנות ה -90, ה ICO יצא מכלל שליטה לאחרונה.כאשר רק לפני כמה שבועות, גנוסיס, חברה המאפשרת למשתמשים להמר על תוצאות של אירועים עתידיים, עלתה אל שווי שוק הקרוב ל 300 מיליון דולר ב ICO שלה.

מצורף כאן תרשים מאת techcrunch שמציג את מספר ההנפקות של חברות שמשתמשות בפרוטוקולים של אסימוני אתריום.

זה מזכיר את ההשקה של נטסקייפ ואת ההנפקה שלאחר מכן באמצע שנות התשעים. לראשונה, נטסקייפ הביאה את האינטרנט להמונים. בשלב מוקדם, האינטרנט שימש כמעט באופן בלעדי אנשים טכניים יותר. היה עניין בטכנולוגיה, אבל מקרי השימוש לא היו ברורים, ולעתים קרובות באותם זמנים האינטרנט נחשב כמאגר ולאחסנת מידע . הדפדפן של נטסקייפ סיפק לאנשים ממשק גרפי שהקל על גלישה באינטרנט, חיבר בין אנשים שיכולים להרשות לעצמם מחשב וגישה לאינטרנט. זה הוליד את השוק עבור אתרי אינטרנט ושירותי אינטרנט אשר הניחו את הקרקע לחברות אחרות שהגיחו לעולם בעיקר בראשות גוגל שבסך הכול רצתה להוציא דפדפן טוב יותר מזה של נטסקייפ. אבל נסו לשאול האם גוגל הייתה קיימת אלמלא הייתה קיימת נטסקייפ?

ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה אבל היא בהחלט מתחילה להישמע כמוה.

בשנות ה-90 כל חברה שהכניסה את המילה "אינטרנט" למודל העסקי שלה זכתה לביקושי יתר מצד משקיעים. זה כבר לא ממש שינה מה החברה עושה בפועל. מספיק שהייתה מכניסה אינטרנט ודוחפת איזשהו מודל תיאורטי סביר להמחשת הרעיון וכבר היתה זוכה לגיוסים רבים ובמהירות רבה להנפקת מניות בבורסה. ואם מסתכלים על העת הנוכחית - כל חברה שרוצה כסף ורוצה אותו מהר פונה אל עבר תעשיית הבלוק'ציין והביטקוין. דוגמא נהדרת שממחישה את זה הופיעה אמש כאשר גולדמן זאקס ציינה בהודעה לעיתונות כי בנק ההשקעות בוחן השקעות בביטקוין. מה קרה מיד? המניה עלתה במחזורים גדולים. ולו רק בגלל כי הבנק השתמש בטרנד הלוהט.

אבל פה נכנסת הפרופורציה והצורך להבין את העיקר והתפל. כמו האינטרנט, יש סיבה טובה להיות מרוגשים מפרויקטים שקשורים לבלוקצ'יין היום ובעתיד. הסיבה הגדולה היא, שעל ידי יישור תמריצים בין כל בעלי העניין, רשתות אלו יכולות לצמוח מהר יותר ודברים שכאלו כבר קורים בזכות פלטפורמת האתריום שדואגת בדיוק לכך, וכי ברגע שיתקיים מתן של ערך אמיתי למשתמשים ולמשקיעים יהיה ניתן לייצר אמון במערכות אלו. כשם שהאינטרנט הגיח לעולם והביא חברות כמו KOZMO שעוררו אנטגוניזם רב מבחינת ערך, היו חברות כמו גוגל אמזון ואיביי שתרמו וממשיכות לתרום ליצירת ערך הדדי אמיתי .