השאלה הזו נשאלת השכם והערב וכמעט אין יום שבו עיתון כלכלי, חברתי ופוליטי כזה או אחר לא מעלה אותה. מדהים שפנסיה הפכה פתאום למילה שאינה מביאה לנימנום אלא לזקיפת אוזנים ולשאלה "אז מה באמת קורה עם הפנסיה שלנו?".

יחד עם זאת, הסימנים אינם מעודדים. סביבת ריבית נמוכה המונעת מאיתנו לצבור תשואה מספיקה על הכסף, עלות דמי ניהול גבוהה המקזזת לנו חלק ניכר מהרווחים, עליה בתוחלת חיים הגורמת לנו שהכסף שחסכנו צריך לכלכל אותנו לשנים רבות יותר ועוד ועוד.

יאמר לזכות אגף הממונה על שוק ההון כי הוא מנסה לטפל בבעיות הנ"ל. הטיפול בדמי הניהול, קרן פנסיית ברירת מחדל, הסדרת מערכת היחסים מעסיק-עובד-משווק. כמו כן, רק לאחרונה נודע שדרך חלוקת האג"ח המיועד בקרנות הפנסיה תשתנה: הצעירים יותר ישקיעו את כספם בשוק ההון החופשי ולפי מודל תלוי גיל. בגיל צעיר חלק גדול מהכסף יושקע כנראה במניות ובאג"ח קונצרני, שאמנם מסוכנות יותר מהאפיקים הממשלתים אך הפוטנציאל שלהן להשיא תשואה על הכסף ובעיקר בסביבת ריבית אפסית גבוה יותר, ואילו הקהל המבוגר שקרוב לגיל מימוש החסכון יזכה לקבלת תמיכה של אגח מיועד צמוד 4.86% גם על 60% מהכסף.

יחד עם זאת, ברור לנו כי צעדים אלה הם צעדים נכונים אך בוודאי שלא מספיקים. יתכן שהצעד החשוב ביותר הוא הצעד של חינוך פיננסי של החוסכים. מושגים של ניכוי וזיכוי ממס הכנסה, פטור ממס רווח הון, ריבית דריבית, פנסיה ועוד, הם מושגים אשר רוב הציבור אינו מבין וגם מי שמניח שמבין - אינו מפרש תמיד נכון, ובוודאי שלא יודע לכמת את הערך הכספי של המושגים האלו.

• קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
• הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל עד שחינוך כזה יקרום עור וגידים ולמרות שמשרד האוצר, באמצעות 'האוצר שלי' שמנסה להנגיש את המידע, וגופים פרטים כמו פסגות בית השקעות שמנסה להוביל את החינוך הפיננסי, החוסכים ממשיכים לעשות טעויות אשר יגרמו להם להגיע לגיל הפנסיה עם פנסיה זעומה שלא תשקף את רמת חייהם.

הפתרון העיקרי: מספיק למשוך את כספי הפיצויים בעת עזיבה

אם היה פתרון פשוט כנראה שהוא היה מוצע כבר. יחד עם זאת, ברור כי אחד הדברים שמביאים לאובדן חלק גדול מהחסכון הפנסיוני הוא העובדה כי פעמים רבות בעת עזיבת עבודה העובד בקרן הפנסיה הצוברת או בביטוח המנהלים הצובר ממהר למשוך את הפיצויים. לא צריך להיות איש שמבין היטב במספרים כדי להבין כי משיכה של כמחצית מהכסף הצבור (פיצויי הפיטורים מהויים כחצי מהתקציב לחסכון) מקטינה לנו את הפנסיה בחצי (!). ומדוע הם מושכים את הכסף? אפשר לדבר על מודעות, אפשר לדבר על חינוך אבל הלקוחות מושכים את הכסף מסיבה אחת בלבד - הם יכולים.

הפלא ופלא, אך לא כולם מושכים את כספי הפיצויים. אם ניפגש עם לקוחות שהפנסיה שיש להם ותיקה, תמיד נשמע מהם שהם יודעים שבעת עזיבת עבודה אסור בתכלית האיסור למשוך את פיצויי הפיטורים, אחרת הם מאבדים את זכויות הפנסיה שלהם. כמובן שגם אצל לקוחות שמקבלים יעוץ נכון בעת עזיבת עבודה אנו מגלים שכמות המושכים היא זעירה.

• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מסתבר שפעילות בעניין קיימת. לכל אלו מבינינו שחתומים על הפקדה לפי סעיף 14 לחוק פיצויי הפיטורים (והחל מ-2008 לכל לקוחות פנסיה חובה), כתוב במפורש שכספי הפיצויים יימשכו רק בגין ארוע מזכה, כאשר ארוע כזה מוגדר - פטירה, נכות צמיתה והגעה לגיל 60. שימו לב שבשום מקום לא כתוב שארוע מזכה הינו עזיבת עבודה.

ואחרי הכל - אין השפעה על השוק. זו תהיה מצויינת, שהתשובה לה אינה ברורה. מה שברור הוא שאם ימשיכו למשוך פיצויים בעת עזיבת עבודה, כל פתרון אחר לא יצליח לתת לעולם את התשובה המלאה.