על החוקים החדשים עבור המשקיעים בבורסות - וכמה מניות לדוגמה

"המומחים והפרשנים שמנסים להסביר לציבור מה שקורה במזרח התיכון ובעולם כולו מאז תחילת האביב הערבי, יונקים מערכים ודעות שהתגבשו במאה ה-20 ואינם קיימים יותר", אמר הפרופסור עוזי רבן, בהרצאה ששמענו לאחרונה בקתדרה. "כל המוסכמות שהתגבשו במאה ה-20 התפוררו ואידיאולוגיות עתיקות יומין עלו מן העבר ומתואמות בעזרת מהפכת הטכנולוגיה והרשתות החברתיות להווה".

בקיצור, "Back to the drawing board", צריך לחזור וללמוד הכל מחדש. זה בדיוק מה שקורה בוול סטריט - המהפכה התעשייתית השנייה, בדיוק כפי שעשתה המהפכה התעשייתית של המאה ה-18 משנה את המבנה הכלכלי / חברתי / פוליטי של העולם. תהליך ההתמזגות של מהפכת הטכנולוגיה עם הכלכלה המסורתית ("הישנה") משנה בצורה דרסטית את כל תחומי התעשייה, החברה, הפוליטיקה וסביבת החיים של האנושות.

מבחינתו של המשקיע אחת ההוכחות להתמזגות הזו היא מדיניות הדיבידנד של חברות הטכנולוגיה. למה? כי עד 2004-5 הייתה הסכמה גורפת שחברה טכנולוגית פטורה מהצורך לחלק דיבידנד. אסור לה לעשות זאת, למה? כי כל המומחים, מהאקדמיה, העולם העסקי ובמיוחד וול סטריט, הגיעו למסקנה שחברות הטכנולוגיה, בגלל אופי הביזנס שמחייב השקעות עתק במחקר ופיתוח לצד משך חיים קצר של המוצר הטכנולוגי, זקוקות לכל סנט בקופתן על מנת להמשיך ולצמוח.

הדרך לחליפת הארמני שזורה בדיבידנד סיסמה זו קיבלה הכרה אוניברסלית מאחד מענקי הטכנולוגיה דאז סקוט מקנילי (Scott McNealy). בשנת 1982 מקנילי הקים את חברת סאן מייקרוסיסטמס (Sun Microsystems) ביחד עם אנדי בכטולשיין (המשקיע הראשון בגוגל) ו-וינוד חוסלה (ממציא שפת ה-Java),  בתחילת שנת 2010 זו נרכשה ב-7.6 מיליארד דולר על ידי אורקל (ORCL).

• המדדים מחקו את הירידות; אנבידיה ירדה ב-2%, אינמוד ב-12%
• "תנצלו את העליות מהשבוע כדי להיפטר מהמניות שלכם"

ב-2003, נשאל מקנילי על ידי אחד  ממשקיעי הון הסיכון הגדולים בארה"ב, ניקולאס קולאס, למה בעצם חברות טכנולוגיה מובילות ורווחיות כמו סאן, שכבר אז החלו לצבור קופות מזומנים גדולות, אינן משלמות דיבידנד? מקנילי ענה כי "חברות טכנולוגיה חייבות להשקיע כל הזמן בפיתוח ועיצוב, ולאחר השקעות עתק אלו, אם מצליחים להוציא מוצר, אורך חיי המוצר שלו קצר ביותר". ובכך נגמר הוויכוח.

אבל קולאס הגיב ש"האיש טועה. הדיבידנד משקף את הבגרות העסקית של חברות הטכנולוגיה, השתלבותן בכלכלה המסורתית. למשקיע הדיבידנד מצביע על המעבר מהלבוש המרושל של יזם ההיי-טק לחליפת הארמני של המנכ"ל שלקח את מושכות הניהול מהיזם, והפך את החברה להצלחה מסחרית גדולה. יבוא יום וכל חברה טכנולוגית מצליחה תתחיל לחלק דיבידנד כאסטרטגיה - וזה יהיה הסימן שמהפכת הטכנולוגיה מתחילה להשתלב לתוך הכלכלה המסורתית. כשזה יקרה", סיכם קולאס, "תראו שלפחות מחצית מחברות הדאו  תהיינה טכנולוגיות".

מערכת היחסים בארה"ב שינתה סטטוס העובדה שהיום כל חברות הטכנולוגיה המובילות מחלקות דיבידנד (אפילו אפל שסטיב ג'ובס המנוח "הבטיח" שאין סיכוי שתשלם) ומגדילות אותו באופן קבוע, אומרת לנו שמהפכת הטכנולוגיה מתקדמת ומצליחה להשתלב, ובתוך כך משנה "סדרי בראשית". אנחנו משתמשים בדוגמא "פשוטה" זו (שמבחינת מומחי וול סטריט היא מהפכה של ממש) על מנת להמחיש שחלוקת הדיבידנד בחברות הטכנולוגיה, כמו ההתייעלות הבלתי נתפשת של החברות, יצירת נישות ענק חדשות, ההתנהגות המשתנה של הצרכן ואפילו התזזיתיות המדהימה בשוק ההון - הן כולן חלק מהמאפיינים שמייצגים את התקדמות מהפכת הטכנולוגיה. היא משתלבת בכלכלה המסורתית - וחשוב שהמשקיע יתאם עמדותיו בהתאם.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

גם "התנהגות" האינפלציה היא חלק מתהליך ההתמזגות. נושא העלאת הריבית בארה"ב למשל. שימו לב ששאלת העלאת הריבית בארה"ב הפכה לאחת הבוערות בדיוני וול סטריט, - מתי הבנק המרכזי יעלה את הריבית?", שואלים המומחים מזה שנים. הוויכוח על הצורך בהעלאת ריבית מככב בכותרות כמעט מידי יום. למה? כי במהלך השנים 2009-2015 צמחה כלכלת ארה"ב ביותר מ-24% - מרמה של 14.419 ב-2009 לרמה של 17.900 השנה. צמיחה כזו, אליבא תיאוריות הכלכלה של המאה ה-20 צריכה הייתה ללבות אינפלציה. אבל מאז החלה ההתאוששות, האינפלציה יורדת ואת 2015 תסיים כלכלת ארה"ב באינפלציה של 0%.

השינוי במערכת היחסים שבין צמיחה לאינפלציה החל למעשה לאחר עלייתו של הנשיא ריגן לשלטון ב-1980 - עלייה שבעקבותיה מהפכת הטכנולוגיה קיבלה דחיפה גדולה. באותה עת החל תהליך הגלובליזציה והכלכלה הקפיטליסטית פתחה במסע "ההשתלטות" שלה. מאז התוצר האמריקני עולה בכל שנה (להוציא את 2009).

אל מול הצמיחה הכלכלית אנחנו רואים ירידה תלולה באחוז האינפלציה - מ-14.7% באפריל 1980 ל-0% באוקטובר 2015 - ירידה שמלווה בירידה בתשואות אגרות החוב האמריקניות לעשר שנים, מ-15.9% ל-2.4% כיום (העליות בתשואות האגחי"ם לאחרונה הן תוצאה ישירה להפחדות בנושא העלאת הריבית, שכעת כבר מכונה בתקשורת כבטוח).

"חייבים להתחיל בהעלאת הריבית", צועקים המומחים שיונקים ממערכות היחסים הכלכליים במאה ה-20, למה חייבים? שלוש התוצאות הבולטות של התקדמות מהפכת הטכנולוגיה הן:

• יצירת נישות תעשייה ומסחר חדשות.
• הורדת עלויות מסיבית
• שינוי מנהגי הצריכה.

ככה יוצרים נישות כשמדובר בוול סטריט, התמזגות הטכנולוגיה לתוך הכלכלה המסורתית מלווה בזעזועים שבעבר לא נראו כמותם. השינויים הרבים והמהירים שמלווים את התקדמותה של מהפכת הטכנולוגיה יוצרים למשקיעים ולאנשי העסקים מצבי אי וודאות וחששות רבים. הזעזועים ילכו ויירגעו עם המשך ההתמזגות, אבל עד שזה יקרה המשקיעים חשופים לתזזיתיות הולכת וגדלה, שמחייבת שינויים במערך ההשקעות (מעבר לסלים והגנות על התיק). גם בוול סטריט הרוב הגדול של האנליסטים והמומחים למיניהם (כולל כמה מהגורואים המובילים בתקשורת כמו גרוס, אל אריאן ולבטח פאבר) לכוד בהנחות המאה ה-20.

קחו כדוגמא בולטת את הכתבות על פייסבוק (FB). כאשר FB הונפקה, במאי 2012, לפי 45 דולר למניה, אנליסטים "אפפו" אותה בשירי תהילה. 4 חודשים לאחר מכן, כאשר המניה התדרדרה ל-18 דולר כי החברה לא עמדה בתחזיות שאותם אנליסטים הבטיחו למשקיעים. אלו ניסו להסביר עד כמה סיפורה של FB, ובמיוחד של מנהלה צוקרברג, הוא קשקוש - "יש לה משייטים באתר, אבל אין לה הכנסות ולא יהיו לה". והיום? צוקרברג ו-FB שלו מומלצים בחום למרות מכפילי החלל, "זו רק ההתחלה מסבירים לנו אלו שרק לפני שנה טענו שהכל קשקוש.

צוקרברג הראה למומחים כיצד מהפכת הטכנולוגיה מייצרת נישות. תעקבו אחרי הניתוחים לאורך זמן על חברות כמו קוואלקום (QCOM), טסלה (TSLA) או אמאזון (AMZN), ותבינו שלוקח לחכמי וול סטריט זמן להבין את שקורה במיין סטריט. אגב, שמתם לב מה קורה למניית GE בשנים האחרונות? מדוע זה קורה? כי ג'ף אימלט ראה במדויק את מה שיקרה בעקבות מהפכת הטכנולוגיה, ועשה רה-אורגניזציית ענק בחברה, "רה אורגניזציית התאמה" הוא קרא לה - התאמת הקונגלומרט הענקי לשינויים שכופה מהפכת הטכנולוגיה, ואנחנו הרי כותבים זאת שנים. אגב, אותו מהלך מתבצע כבר עכשיו ב-PFE ובכל מרכיבות הדאו ג'ונס.

ונסיים בעוד כמה מילים על הכלכלה האמריקנית, שמשום מה שוב מתרבות הכתבות על נסיגה שמתקרבת. למה? מסיבות שונות כמו "מלכודת נזילות" שמתקרבת, כביכול, צמיחה איטית מדי לטעמם של הכותבים, הפחד שלכאורה מפגין הבנק המרכזי האמריקני כשאינו מחליט להעלות את הריבית,  אזלו כל האמצעים לתימרוץ הצמיחה ועוד שטויות מהסוג הזה.

לגבי תימרוץ הצמיחה נזכיר לכותבים שחוששים מחסרונם שבמשך 5 השנים האחרונות כמעט ולא ננקטו שום צעדים פיסיקאליים לעידוד הצמיחה בארה"ב אם ברמה הלאומית או ברמות המדינות והערים. "עידוד" הצמיחה נעשה אך ורק באמצעים מוניטריים. אבל בתחילת השבוע חתם הנשיא אובמה, לאחר מאבק ארוך, על 2 מסמכים שרואי השחור אינם מתייחסים להם כמובן. הראשון, העלאת תקרת החוב עד למארס 2017 והעלאת תקרת ההוצאה של הרשויות (הפדרלית, של המדינה ושל העיריות) עד לספטמבר 2017. מדובר בזריקת עידוד ישירה לכמה מהסקטורים המובילים בכלכלת ארה"ב, ובראשם סקטור ההגנה, האנרגיה, הבריאות, הביטוח הלאומי (Social security) והביטוח הרפואי. ההוצאה על סקטורים אלו תגדל משמעותית.

האם קוואלקום (QCOM) נכנסת לטריטוריית קניה? לדעתנו עדיין לא, אבל בהחלט הגיע הזמן לעקוב מקרוב. מאז אפריל 2014 ענקית תשתיות האלחוט איבדה 36% מערכה. אובדן הערך, שחלקו הגדול נבע מהאכזבה מהדוחות האחרונים שפרסמה החברה והרבה יותר מההודעה על הפסקת ההנחיות לעתיד, מעלה שאלות לגבי אמינותם של מומחים ואנליסטים רבים, שהביעו בלהג המלצותיהם את המניה לשיא, אפילו כאשר הירידה בעסקי החברה כבר הייתה גלויה וברורה.

אומנם, החברה הכתה את ציפיות הקונצנזוס ברבעון האחרון, אבל סט ההנחיות האחרון לפיו המכירות והרווח למניה ימשיכו לרדת, ולא במעט, גם ברבעון הנוכחי, לצד ההודעה כאמור שלא יספקו הנחיות, הכניסו את המניה למסלול של התדרדרות. אם נוסיף לכך את הקשר עם סין (כ-50% מהמכירות), אפל (AAPL) וסמסונג (005930.KS), עולה השאלה, עד לאן יכולה המניה לרדת?

יש אנליסטים שטוענים שמי שמחפש השקעה טובה לטווח הארוך מחיר המניה כבר תואם, אם לוקחים בחשבון את רמות המכפיל, ההיסטורי והחזוי, שיחסית נמוכות, הדיבידנד שהחברה משלמת, ההפרזה התקשורתית באשר לרמת הנזק שנוצרה מההאטה הסינית, מהתחרות ומביטול עסקת ה-OEM עם סמסונג.

מאז נפילת המניה לאחר תוצאות הרבעון, ב-4.11, ארבעה אנליסטים יצאו בהמלצת Hold, ושלושה, ביניהם האנליסטים מבנק ההשקעות מורגן סטנלי (MS) יצאו בהמלצת קניה. מורגן נותנת מחיר מטרה של 75 דולר, כ-44% מעל למחיר הנוכחי. בגדול הם בונים המלצתם דווקא על השוק הסיני (שכאמור הפגיעה בקוואלקום יצאה מההאטה בו). לדעתם, ההאטה בסין אינה פוגעת בטלפוניה החכמה או באפל, שקוואלקום היא ספקית השבבים הגדולה שלה.

בנוסף, המגמה בשוק ספקיות הסמארטפונים היא חזרה לשמות המותג, וקוואלקום תיהנה מכך. אין צורך לפרט מי היא קוואלקום, מה איכות ההנהלה והחברה כולה, ומה עוצמת השוק שלה. לכן אנחנו מסכימים עם מורגן סטנלי, רק מפקפקים בעיתוי ובמחיר. לנו נראה שהסיכון ברמה הנוכחית (בעיקר בשל "העליהום" על סין) עדיין גדול, וכדאי לראות תחילה אם החברה תעמוד ברמת ההנחיות האחרונה שלה - מכירות רבעוניות של 5.6 מיליארד דולרים ורווח למניה של 85 סנט.