לאחר שירותי הצבאי, בחרתי לעבוד במכירות באנגליה. החוויות והידע שצברתי באותן 7 השנים עיצבו אותי למה שאני היום, ולימדו שיעור שאני בספק אם הייתי לומד בין גדרה לחדרה - מקום הימצאותם של רוב הצעירים בישראל. עכשיו שיחת היום היא ה"בגידה" של צעירים רבים בני המעמד הבינוני, שוויתרו באופן זמני או תמידי על שהותם בישראל ומצאו את ביתם במדינה אחרת מעבר לים. בלונדון הייאוש יותר נוח, בארה"ב יש יותר הזדמנויות, בקנדה קצת קר אבל יש המון זמן פנוי לילדים ובברלין אפשר במקביל לקוסמופוליטיות לתפוס טיסה לאוכל של אמא בזול ובנוחות אחת לכמה שבועות.

ישראל ישראלי חונך לעבוד. ברגע שהתמורה לעבודה שלו נמוכה, ביחס למה שאבא שלו הרוויח או למה שחבר שלו מהצבא או מהלימודים מרוויח בחו"ל, הוא חושב על "ירידה" לצורך עלייה. הרי זה מה שלימדו אותו כל חייו, חינכו אותו שיש קורבנות שצריך להקריב - עוד 3 שנים תסיים את הסדיר תלך ללמוד ויהיה בסדר. לאחר מכן, הולכים ולומדים עוד 3-4 שנים, משלימים תואר ראשון ונכנסים לים של בינוניות, תחרות קשה בין מצטיינים ל"מקושרים", שוק דיור עם מחיר דירה ששווה לכ-200 משכורות ועתיד שנראה קודר יותר ויותר בשל פנסיות מצטמקות, שכר ריאלי בירידה, עלייה בצפיפות ועוד. אפשר להוסיף לזה את האביב הערבי, שאי אפשר לנסוע לסיני, כולם מחרימים את טורקיה ומעבר לגבול בצפון מתבצע רצח עם בזמן שבישראל הכל "כרגיל".

הישראלי הממוצע רגיל לוותר על אזור הנוחות שלו ומוכן להקריב את האוכל של אמא, להחליף את השפה והסלנג העברי בשפה וסלנג אנגלי, גרמני ואף ספרדי ולנסות לחכות לזמן טוב יותר. כמובן שיש את אלה שיורדים באופן זמני ואלה שיורדים לזמן בלתי מוגבל. שני הטיפוסים האלה התפשרו בדרך כלל על אזור הנוחות שלהם ועזבו מולדת מוכרת, ולרוב אהובה, בשביל חיים נוחים יותר. אין לבוא אל היורדים בטענות, אחרי הכל זה מה שלימדו אותם בעולם הקפיטליסטי של היום. בגדול, הם מעבירים את מקום מושבם למקום בו, לדעתם, החיים שווים יותר או יהיו עתיד שווים יותר.

למדינה עם אזרחים שעוברים למדינה אחרת יש יתרונות לא מעטים. סיר הלחץ הישראלי לא באמת מתאים לכל אחד, ואין שום רע בכך שישנם אנשים שלוקחים ממנו פסק זמן לכמה שנים. אלה שחוזרים ארצה לאחר שהות ממושכת בחו"ל, שבים עם רעיונות חדשים, תרבות מעט שונה והרגלים אחרים שתורמים למגוון התרבותי והעסקי בישראל.

יתרה מכך, ברוב המקרים, היורדים הישראלים ממשיכים לצרוך מוצרים ותרבות ישראלית גם מעבר לים, החיבור עם ישראל בעידן הדיגיטאלי הנוכחי מעולם לא היה טוב יותר. אם מדינת ישראל היתה שוקלת להעניק זכות הצבעה לאזרחים שנמצאים מעבר לים, היתה מגלה קהילה בלוס אנג'לס, ניו יורק או ברלין שאיכפת לה מישראל לא פחות מישראלי שגר בהוד השרון, גדרה או ראש העין.

הכפר הגלובלי בו אנחנו חיים מאפשר לישראלים שחיים בישראל לנהל את כספם בחו"ל. התופעה הזו היא תופעה גורפת גם לשוק הפרטי וגם לשוק המוסדי בישראל. עבודה אפשר למצוא מעבר לבית, יותר ויותר ישראלים מעדיפים למצוא השקעות מעניינות בבורסה, במט"ח, באופציות או נדל"ן מעבר לים. נראה כי אם יותר ישראלים היו מנהלים את כספם בחו"ל ורואים ממנה יותר פירות בזמן שהם בארץ, אולי היינו רואים פחות מהם הולכים אחרי השקעות של ישראלים אחרים ויורדים מהארץ בכדי להתפרנס בכבוד בחו"ל.